העניין המרכזי בתוכנית ההוליסטית של המס
–
לול ללימודי משטרה הוא בהענקת סביבה
תומכת מלאה לתלמידים, תוך מתן אפשרות
להתפתחות אישית וחברתית של התלמיד, ואינ
–
טראקציה בין למידה והתפתחות. לב ויגוצקי
1978)
(wygotsky,
פסיכולוג סובייטי, הגדיר
את המושג "אזור ההתפתחות הקרובה". לטענת
ויגוצקי, תהליכים התפתחותיים אינם חופפים
את תהליכי הלמידה, התהליך ההתפתחותי מפגר
אחרי תהליך הלמידה וכך נוצרים "אזורים של
התפתחות קרובה".
הלמידה מעוררת מגוון של תהליכים התפת
–
חותיים פנימיים, שיכולים לפעול רק כאשר
התלמיד מקיים אינטראקציה עם אנשים בסביב
–
תו ופועל בשיתוף פעולה עם עמיתיו. מרגע
שתהליכים אלו מופנמים, הם נהפכים לחלק
מהישגו ההתפתחותי העצמאי
של המתבגר. "אזור ההתפת
–
חות הקרובה" הוא מושג
תיאורטי, הנחוץ באופן משמ
–
עותי למחנכים העוסקים
באופן טיפולי במתבגרים.
באמצעותו יכול המחנך לדון
עם המתבגר ברמות של הבנה
בהן המתבגר יכול להשתתף, גם אם אין לו עדיין
היכולת לחשוב ברמות אלו לבדו.
האמצעי העיקרי בנושא זה בתוכנית הוא
הצמדת קצין משטרה במדים לתלמידי המסלול
בכל שעות הפעילות הפורמליות והבלתי פורמ
–
ליות. קצין המשטרה משמש כמתווך בין התל
–
מידים ובין דרישות המערכת וכתומך בתהליכי
ההתפתחות המלווים בקשיים קוגניטיביים ורג
–
שיים לא מעטים. בנוסף, קצין המשטרה משמש
מודל לחיקוי ומעודד לביסוס תחושת המסוגלות
בקרב החניכים.
‰È‚ÂÏ„Â˙Ó
המתודולוגיה במחקר זה הייתה שילוב של
מספר כלי מחקר איכותיים וכמותיים. הגישה
האיכותנית, על פי הגדרתה, מאפשרת ללמוד
דברים בתוך המסגרת הטבעית שלהם ומנסה
לגלות את ההיגיון הפנימי, או לפרש תופעה
במונחים של המשמעויות שהנחקרים נותנים לה.
בגישה האיכותנית מושם דגש על תהליכים המת
–
פתחים עם הזמן. ההסברים הניתנים לאירועים,
לתופעות וליחסים מתפרשים כניסיון לייחס
משמעות לחוויות על ידי הסתכלות סימולטנית,
הן על העבר והן על הציפיות מהעתיד. לכן
שאלות מחקר המתמקדות על משמעות ועל שינוי
לאורך זמן, מתאימות במיוחד למודלים איכותיים
1994)
Connely,
&
(Clandinin
וגם )צבר בן
יהושע, 1002(.
על מנת להגיע לחקר מעמיק, שניתן יהיה
ממנו להבין תופעות שונות בחברה, היה צורך
להשתמש בדיסציפלינות ובמתודות שונות,
שייתנו תמונה רחבה ככל האפשר, ומהממצאים
ניתן יהיה להסביר את התופעה ואת הגורמים לה.
כלי המחקר בעבודה זו היו שילוב של איסוף
נתונים כמותיים ואיכותיים, באמצעות סקר
עמדות מקיף שנערך בקרב כל אוכלוסיית
המגמה ללימודי משטרה בכפרי הנוער, ראיונות
עומק ממוקדים ונרטיביים, שבוצעו בקרב מדגם
מבוגרי המגמה בכל פנימייה, שתי קבוצות
מיקוד אשר נצפו בדיון ערכי, וכן ניתוח דוחות
רשמיים וממצאי משרד החינוך וועדת ההיגוי
הבין משרדית של המגמה.
‰Î¯Ú‰ ¯˜Ò ≠ È˙ÂÓΉ ¯˜ÁÓ‰ ȇˆÓÓ
ÛȘÓ
בשלב ראשון, במחצית הראשונה של שנת הלי
–
מודים התבצע סקר הערכה מקיף, אשר כלל מדגם
מייצג
( n=196)
של אוכלוסיית התלמידים במס
–
לול ללימודי משטרה בשלוש קבוצות הגיל במס
–
לול )י', יא', יב'( משלושת בתי הספר שבהם
פועלת התוכנית. מטרת הסקר הייתה לקבל
תמונה רחבה ככל האפשר על עמדות התלמידים
Ì˘ÂÓ ÂÊ ÌÈ„ÂÓÈÏ ˙¯‚ÒÓ·
˙ÂÈÂӄʉ ÔÂÈ¢ Ô˙Ó ÏÚ ˘‚„
˙ÂÏÚ· ˙ÂȂ¯ˉ ˙ÂÈÒÂÏ·Ï
„„ÂÚÏ È„Î ¨ÌÈÓȇ˙Ó ÌÈÂ˙
˙È˘È‡ ˙ÂÁ˙Ù˙‰Â ‰ÁÈÓˆ
29
