דרכי ההתמודדות עם התופעה, במטרה להביא
לשינוי תודעתי והתנהגותי.
Ï‚¯Â„Ή È˘¯‚Ó· ˙ÂÓÈχ‰ ̈ӈ
˙¢Ó‡ ˙ÈÎÂ˙ Á¯·
למרות הדחף למצוא פתרונות מיידיים, אין
קיצורי דרך ולא מתכוני בזק. שינוי מהותי של
ההתנהגות, העמדות והערכים, הבאים לידי ביטוי
במגרשי הכדורגל, יתרחש רק כאשר בפעילות
המניעתית ישולבו רכיבים חינוכיים ארוכי טווח,
כאלה המבטיחים שהשינוי יישמר לאורך זמן
וישפיע גם על המתרחש מחוץ למגרש.
הצבת ציפיות ריאליות להצלחה בטיפול בתופ
–
עה היא הכרחית. ההתנהגות האלימה במגרשי
הכדורגל אינה מנותקת מגילויי האלימות במסג
–
רות חברתיות אחרות. לפיכך, הטיפול בה תלוי
בהכרח גם בשינוי עמדות
בחברה הישראלית בכלל.
הטיפול בתופעה בקרב בני
נוער לכלול הן רכיבים חינו
–
כיים מניעתיים, והן רכיבים
טיפוליים המיושמים בעק
–
בות התנהגות אלימה. יש
להדריך הורים ולהכשיר אנשי מקצוע מעולם
הספורט להתמודד בצורה מותאמת עם מצבי
תסכול ועם גילויי אלימות המכוונים כלפיהם.
לבסוף, יש לגייס כשותפים למאמץ זה גם את
אנשי התקשורת לסוגיה.
להלן כמה הצעות המבוססות על ניסיון בעבו
–
דה עם קבוצות של בני נוער, עבודה שהתמקדה
בהתמודדות עם מצבי תסכול ותוקפנות:
א. עבודה עם ילדים ובני נוער - מדובר בעבו
–
דה בקבוצות על מניעת אלימות בכלל, ובספורט
בפרט. העבודה בנויה על סדרת מפגשים, הכול
–
לים הרצאות קצרות, דיון בדילמות מוסריות,
ניתוח אירועים מעולם הכדורגל, משחקי תפקי
–
דים וסימולציות, מצגות וסרטים. מטרותיה הן:
הכרת הגורמים המרכזיים לתופעת האלימות
ונזקיה ליחידים ולחברה בכללותה. הצעירים
לומדים לזהות גורמי סיכון ומצבים מעודדי
תוקפנות קודם להתפרצותה, ולהבחין בין סימני
תוקפנות לסימנים ניטרליים.
הקניית שיטות לחיזוק יכולת האיפוק והשליטה
העצמית במצבי התרגשות, כעס או תסכול.
חיזוק של מוקד שליטה פנימי ועידוד לנטילת
אחריות אישית, תוך מתן לגיטימציה למתן ביטוי
של תחושות ורגשות, אך לא באמצעות התנהגות
לא מרוסנת.
טיפוח כישורי תקשורת בינאישית ולימוד
אסטרטגיות של התמודדות ייחודית, הן במצבים
שבהם הצעירים עצמם נוטים להגיב בתוקפנות,
והן כאשר התנהגות תוקפנית מופנית כלפיהם.
אימון בחשיבה על דילמות מוסריות, באופן
המקדם ערכים ומפתח אמפתיה כלפי תחושותיהם
של יחידים או של קבוצות נפגעים, מפסידים וכו'.
הרחבה של לימודי האזרחות, כולל הכרת החו
–
קים הנוגעים להתנהגויות אסורות במגרשי הספו
–
רט, והעונשים המוטלים על העוברים אותם.
העבודה משלבת הצגת שאלות וחידונים על סוגי
ההתנהגות המוגדרים כאלימות במגרשים.
אצל בני נוער שעברו הכשרה ברוח זו, נרשם
שינוי תודעתי והתנהגותי, כאשר הממצא הבולט
ביותר מתייחס ללקיחת אחריות אישית. אם
בתחילת הפעילות, רוב ההצעות שהעלו הצעירים
להתמודדות עם האלימות במגרשים התמקדו
בגורמים חיצוניים, הרי שכבר במהלך העבודה,
נעשו ההצעות ממוקדות יותר בהם עצמם. כך
לדוגמה סיפר נער בן 21, שוער בנבחרת בני נוער,
כי במצבים שבהם לא הצליח בעבר להגן על
השער, היה נוהג להתפרץ על כולם ולחולל מהו
–
מה, שהביאה לעתים אף להפסקת המשחק. אך
לאחרונה, לדבריו, חל בו שינוי: "אני מנסה להבין
21
Ìȇ ÌÈ˘¯‚Ó· ÌÈÚ¯ȇ‰
˙ÂÓÈχ‰ Ï˘ ‰ÁÂÏ˘ ‡Ï‡
‰ÓÈÏÒÓ ˙Îω‰ ¨˙ÈÏÏΉ
˙¯Á‡‰ ÌÈ˘·
