פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 15

בפעילות מסוג זה, אך מצדיקים את השימוש
באלימות במהלך המשחקים או לאחריהם.
לצורך המחקר, נעזרתי גם בראיונות ובהתכתב –
ויות עם בני נוער, ובניתוח של ניירות עמדה,
דוחות ונתונים על היקף התופעה. על סמך הנתו –
נים שנאספו, ועל בסיס ניסיון שנצבר במהלך
התוכנית, אציע כמה דרכים לצמצומה של תופעת
האלימות במגרשי הכדורגל.
È˘¯‚Ó· ˙ÂÓÈχ‰ ÈÈÂËÈ·· ‰ÓÏÒ‰
Ï‚¯Â„Ή
אלימות של מבוגרים ובני נוער, המתרחשת
במשחקי הכדורגל, במגרשים וביציעים, באה לידי
ביטוי בצורות שונות, והעיקריות בהן:
אלימות מילולית ונפשית - שריקות בוז,
קללות, הנפת שלטים ושימוש בביטויים גזעניים
הנוגעים לדת, לגזע וללאום. איום על
שופטים, שחקנים, מנהלי קבוצות
ואוהדי קבוצות יריבות.
אלימות פיזית - מכות, יריקות
והשלכת חפצים אל המגרשים, ביצי –
עים ומחוץ לאצטדיון.
פגיעה ברכוש - ציורי גרפיטי,
השחתת כיסאות, פגיעה בכלי רכב,
במשרדים ועוד.
להסלמה שחלה לאחרונה בזירות אלו, יש
שלושה היבטים עיקריים: עליית מדרגה בהיקפים
ובעוצמות של כל סוגי האלימות; אלימות סמויה
מחוץ למגרשים; התנהלותם של סוכני הסוציא –
ליזציה העיקריים הורים, שחקנים וכתבי ספורט
ביחס לתופעה.
הסלמה באלימות - ההסלמה באלימות המילו –
לית באה לידי ביטוי בקריאות גנאי ובאמירות
שבעבר נחשבו לטאבו, בעיקר אלה המתייחסות
לשואה, או המביעות גזענות קיצונית, כגון הצה –
רות על טוהר המגרשים. האלימות הפיזית מתבט –
את בהשלכת חפצים מסוכנים למגרשים )רימוני
זרחן, חזיזים, רימוני גז, רימוני הלם ועוד( ובה –
שחתת רכוש )שריפת משרדים, ריסוס כתובות
נאצה, צלבי קרס ועוד(.
האלימות הסמויה - מדיווחיהם של בני הנוער
עולה, כי אירועים אלימים רבים גולשים אל
מחוץ לאצטדיון, ומתרחשים לאחר המשחק
בחניונים, במרכזיים מסחריים סמוכים, בתחנות
רכבת ועוד. על פי רוב, אלה אינם מדווחים
לגורמים הרלוונטיים ואינם מסוקרים באמצעי
התקשורת. כתוצאה מכך, אין הם נכללים בדו –
חות הסטטיסטיים שמטרתם לבדוק את מגמות
התופעה ולאמוד את היקפה.
היכן המבוגר האחראי? - שלא במפתיע, בני
הנוער מסומנים, הן באופן ישיר והן בתודעה הצי –
בורית, כגורם העיקרי לאלימות במגרשי הכדור –
גל. יתרה מזאת, באחרונה מלווה את הדיון הצי –
בורי בתופעה מעין פאניקה מוסרית, שמקורה
בקושי להפנות את האצבע המאשימה אל קבוצת
המבוגרים, לעומת הקלות של העברת האחריות
אל הקהל הצעיר, קהל שאינו מאורגן ואינו מגובה
כדי להגיב להאשמות אלו.
מה לנו כי נלין על אלימות הצעירים במגרשים,
כאשר התופעה לא זו בלבד שאיננה רק נחלתם
של בני הנוער, אלא שלעתים היא אף מקבלת
'הכשר' דווקא מ'המבוגרים האחראים' אנשי
מקצוע, הורים ושדרני ספורט. אלה, האמורים
לשמש מודל חיקוי ערכי ולעודד תרבות של הגי –
נות ויושר במשחקים, משדרים מסרים כפולים,
במקרה הטוב, או מפגינים התנהגות הפוכה, של
התעלמות מן החוק, ושל חוסר קוליגיאליות עד
כדי התססת הצעירים, במקרה הרע. גם קריאות
רפות נגד אלימות וגזענות, הנשמעות מדי פעם,
פועלות למעשה כחיזוק סמוי להתנהגותם התו –
קפנית של הצעירים.
15
ÌÈÒÙ˙ Íȇ ¯¯·Ï ˘È
˙ÂÓÈχ ȯȷ‚Ó ÌÈ·ˆÓ
Ï‚¯Â„Ή ȘÁ˘Ó·
ÌÈÙˆ‰ ω˜ ÈÈÚ·
ÌÈ„‰Â‡‰ ÈÈÚ·Â ¨ÏÏη
˯ٷ ÌÈÓÈχ‰