הפעלת שיקול דעת ערכי ומוסרי בתחומים
הקשורים לבחירת מסלול השירות הצבאי ולשי
–
רות עצמו; בבתי-ספר דתיים: טיפוח הנכונות
לשרת במסגרת ישיבות ההסדר ו/או לאחר הכנה
במכינות הקדם-צבאיות לבנים, וטיפוח הנכונות
לשרת שירות לאומי משמעותי לבנות. הכנת בני-
נוער דתיים, ובהם גם בנות המבקשות לשרת
בצה"ל, להתמודדות עם שאלות הלכתיות העולות
מהשירות בצה"ל, למפגש עם אוכלוסיות שונות
ולקיום אורח חיים דתי במסגרת הצבא.
ÈÎÂÈÁ‰ ÍÈω˙‰
התוכנית בנויה סביב שלושה צירי פעולה חינו
–
כיים השזורים זה בזה:
מידע: מתן מידע עדכני, אמין, פרטני ורלוונטי
במטרה להפחית את החרדות
ולסייע בקבלת החלטה מושכ
–
לת אשר למסלול השירות
העדיף לכל תלמיד.
חינוך ערכי: הטמעת התחו
–
שה כי שירות משמעותי בצה"ל
הוא חובה אזרחית ראשונה
במעלה, ובעל חשיבות גבוהה
לשמירת קיומה של מדינת ישראל וערכיה.
התנסות והסתגלות: שיפור יכולתו של התלמיד
להתמודד עם סיטואציות חדשות ובלתי מוכרות
והתנסות בהתמודדות עם סמכות. מודגשת
הגברת המוכנות הגופנית והכרת ערכים של
שיתוף פעולה ועזרה הדדית דרך התנסות במאמ
–
צים גופניים ובמשימות מגוונות.
תכנים עיקריים: בכיתה י' מדובר בבניית זהות
יהודית ציונית, מחויבות לקהילה ולחברה: מעור
–
בות, שותפות ואחריות, מנהיגות נוער בבתי
הספר, הקניית כושר גופני בסיסי. בבתי ספר דתי
–
ים: הרחבה בנושאי ציונות דתית.
בכיתה י"א מדובר בחשיבותו של צה"ל בעידן
המשא ומתן לשלום, השירות בצה"ל כביטוי
לחובה אזרחית, לקראת הגיוס לצה"ל: אתגרים
ודרכי התמודדות, כולל הכנה לגיוס, שגרת החיים
בצה"ל, עיבוד אימון ההתנסות, מפגשים עם חיי
–
לים וחיילות, הכרת צה"ל, תהליך קבלת החלטות,
סיורי מורשת קרב, הכרת חבל ארץ מסוים במסג
–
רת הטיול השנתי, פיתוח כושר גופני כללי. בבתי
הספר הדתיים: הכנה לישיבות ההסדר, למכינות
קדם צבאיות, לשירות לאומי וכדומה.
בכיתה י"ב מדובר בהכרת מגוון התפקידים
בצה"ל, הכרת השגרה בצה"ל, ביקור ביחידה
צבאית במסגרת הטיול השנתי, יום מפגש עם
לוחמים וצפייה בתרגיל צבאי. הכרת הקוד האתי
של צה"ל, חובת הציות לפקודות ופקודה בלתי
חוקית בעליל, מעורבות הורים, סיורי מורשת
קרב, הכרת חבל ארץ, פיתוח רמה גבוהה של
כושר גופני. בבתי ספר דתיים: ביקור בישיבות
הסדר ובמכינות לבנים וביקור במקומות שונים
של שירות לאומי לבנות.
‰È‚ÂÏ„Â˙Ó
שאלת המחקר: מה הם ההבדלים במידת הפטר
–
יוטיות בין תלמידי "פלדה כחולה" לתלמידי
הכיתה הרגילה?
שיטת המחקר: איכותנית. ניתוח הנתונים נעשה
כתהליך של ניתוח והבניית המידע, שנאסף
לצורך פרשנותו והבנתו. ניתוח הנתונים היה כרוך
בחלוקת המידע לחלקים ובארגונו מחדש כדי
לענות על שאלת המחקר במטרה למצוא יחידות
משמעות ולשייכן לקטגוריות. בתהליך קידוד
הקטעים ושיוכם לקבוצות שונות מתבררים הקרי
–
טריונים לצירוף הנתונים לקטגוריה כזו או אחרת
ומתחדד הנושא
(theme)
המאפיין את קבוצת
הנתונים הזו.
כלי המחקר: שאלונים פתוחים לתלמידים
בנושא תפיסת מושג הפטריוטיות. התלמידים
התבקשו לענות על שש סוגיות הקשורות לתחו
–
שות פטריוטיות כלפי המדינה. כל שאלה תיארה
אירוע מסוים, שיש בו נגיעה לדילמה לאומית,
42
‰˜Â˜Ê ˙ÈÓÂ‡Ï ˙Â‰Ê ÏÎ
ÌÈÒÂ˙‡ ÏÚ ÒÒ·Ӊ Ô¯ÎÈÊÏ
ÌÈÒ˜Ë ˙ίÚÓÏ ÌÈÒÂ˙ÈÓÂ
Ì˙‡ ÏÈÁ˙ ¯Ó˘˙˘
