מך: להוות המצפן לפיו יתחנכו ויפעלו מפקדי
צה"ל וחייליו. "רוח צה"ל" מציג את דמותו
הנשאפת של צבא הגנה לישראל, על מפקדיו
וחייליו. לטפח ערכים ודפוסי פעולה של מפקדי
וחיילי צה"ל ולסייע להם בהתמודדות עם דילמות
ערכיות בשגרה ובחירום.
הסוגיות שהציגו דילמות פטריוטיות בפני
תלמידי כיתה י' בשתי הכיתות המקבילות, כיתת
"פלדה כחולה" וכיתה רגילה, ניסו לאמוד את
רמת הפטריוטיות בקב המגמות השונות.
מאירוע א' שעניינו שריפת דגל המדינה, עולה
רוב גדול, בקרב שתי הקבוצות, לרגש הכעס. ניכר
כי עבור שתי הקבוצות, ברמה האמוציונאלית, דגל
המדינה מייצג את המדינה, את ריבונותה, את מוס
–
דותיה ואת אזרחיה, הן בישראל והן בעולם, ופגי
–
עה בו כמוה כפגיעה בהם. הדגל מביע את אחד
מרעיונות היסוד של המדינה, הערכים ורחשי הלב
הלאומיים, מהווה מוקד הזדהות וכבוד ומחזק את
הזהות הלאומית, תחושת השייכות והחיבור
למדינה
1997)
Sakano,
&
.(Feshbach
אולם בממד המחשבה והתגובה, ניכרים הבד
–
לים גדולים יותר: 61 תלמידים מקרב הכיתה
הרגילה סוברים כי ודאי קיימת סיבה למעשה,
בעוד שתלמידי "פלדה כחולה" לא העלו כלל
סברה כזו. בממד התגובה, 61 תלמידים מקרב
הכיתה הרגילה טוענים כי לא יתערבו, בעוד
שתלמידי "פלדה כחולה" לא העלו כלל טענת
הימנעות. הדבר, ללא ספק, מעיד על הפטריוטי
–
ות הרבה יותר של תלמידי "פלדה כחולה" הרו
–
אים עצמם מחויבים יותר לשמירה על מה שהדגל
מייצג ואינם מסתפקים בהבעת כעס על המעשה.
הדגל, כסמל ממלכתי פטריוטי, מהווה עבור
תלמידי "פלדה כחולה" מוקד הזדהות רב יותר עם
המאבק לקיומה של המדינה והאתוס הציוני.
בניגוד לתלמידים מקרב הכיתה הרגילה,
תלמידי "פלדה כחולה" מערבים את מידת
השנאה בתשובותיהם: 01 מהם דיווחו כי הם
חשים שנאה כלפי המציתים ו-8 בטוחים כי
ההצתה מונעת משנאת ישראל. יש בממצא זה כדי
להעיד על מגמה פטריוטית, המדגישה בהקצנתה
את התהום הפעורה והמודגשת בין שני המחנות.
אירוע ב' תיאר אי ידיעה של מילות ההמנון
הלאומי,' התקווה'. בממד הרגש הופיעו בשתי
הכיתות ביטויי כעס ובושה. רגשות משותפים
אלה מעידים על מעמדו של ההמנון כאחד
מסממני ריבונות המדינה, שתוכנו משקף את
רוחה ועוצמתה הלאומית
בכיתת "פלדה כחולה" 61 תלמידים הביעו
'צער'. ייתכן כי מבע זה רומז על תחושה פטרונית
כלפי אלה שאינם שולטים במילות ההמנון ומחזק
את עמדת הפטריוט הפטרון.
בממד המחשבה רבים הסבורים כי הללו מנות
–
קים מהחברה/ מהמדינה. מן הממצאים בממד
התגובה עולה גישה דידקטית מצד חלק מתלמי
–
די "פלדה כחולה". שבעה מתוך 04 המשיבים
טוענים כי ינסו ללמד את הנוכחים שאינם שול
–
טים במילות ההמנון. היגדים לדוגמא: "אני
מאמין בגישה חיובית ולכן צריך ללמד אותם את
ההמנון", "בטח לא לימדו אותם. מוכן לעשות
את זה". עוד עולה כי הימנעות מתגובה מצויה
במידה נרחבת בקרב שתי הקבוצות, אולם מני
–
עיה שונים בתכלית. בעוד שבכיתה הרגילה
ההימנעות נובעת מן הטיעון "אין זה מענייני",
הרי שבקרב תלמידי "פלדה כחולה" ההימנעות
נובעת מתוך עמדה פטרונית שהללו "אינם
שווים את התייחסותי". ממצא זה מחזק את
הסמיכות המתקיימת בין הגאווה הפטריוטית
להתנשאות על האחר, שאינו עומד בסטנדרטים
המוצבים על ידה.
אירוע ג' נסוב סביב ההחלטה של חבר קרוב
לעזוב את הארץ ולהתגורר בחו"ל. ברמת הרגש,
רווחת תחושת העצב בקרב שתי הקבוצות. רגש
יחסית מינורי זה מצביע על כך שבשנים האחרו
–
נות ירידה מהארץ כבר איננה טאבו ראוי לגינוי,
כדבריו של יצחק רבין משנת 6791, כשקרא ליור
–
דים "נפולת של נמושות".
הבדלים גדולים עולים בקטגוריית המחשבה, הן
מבחינת מס' ההיגדים המייצגים הבנה כלפי
מעשה הירידה והן מבחינת איכותם. בעוד שרק
01 תלמידים ממגמת "פלדה כחולה" טענו כי הם
מבינים את מעשה העזיבה, 42 מן הכיתה הרגילה
טענו כי הם מבינים את מעשה הירידה. חלק
מתשובות תלמידי הכיתה הרגילה, בניגוד לתל
–
מידי "פלדה כחולה", הפגינו צידוק ותמיכה
במעשה עצמו. נראה כי במתח הקיים בשאלת
זכותה של המדינה על הפרט, תלמידי "פלדה
כחולה" עומדים לצד המולדת בעוד שתלמידי
הכיתה הרגילה עומדים לצד האינדיבידואל וזכו
–
תו למימוש עצמי ולחיי רווחה. ברמת המחשבה
אף עולה ביקורת רבה מצד תלמידי "פלדה כחו
–
48
