פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 58

באמצעות חלק זה, זוהתה אוכלוסיית המורים
שהשתתפה במחקר, דבר שנתן ראייה יותר רחבה
לגביה וגם סייע רבות בפרשנות הממצאים.
ב. שאלון שמרנות ופתיחות: שאלון זה הורכב
משני חלקים בתחום עמדות בחינוך בנושא שמר –
נות ופתיחות: החלק הראשון כלל 14 היגדים,
והחלק השני כלל 82 היגדים. שני החלקים הורכ –
בו על ידי קרלינגר ) 1958 Kerlinger, (, תורגמו
לעברית ותוקפו על ידי הופמן וקראוס )1791(,
והותאמו לתרבות של בית הספר הערבי בישראל
על ידי עאזם, )4002(.
ההיגדים נבנו לפי סולם ליקרט בן חמש דרגות,
מ-1 )לא מסכים בכלל(, עד 5 )מסכים מאוד(. כל
משתתף התבקש לבחור את התשובה המתאימה
ביותר המשקפת את דעתו. יש לציין כי כל ההיג –
דים בשני החלקים של השאלון התייחסו לשני
הנושאים, שמרנות ופתיחות והו –
פיעו בסדר אקראי. מקדם המהימ –
נות על פי Kerlinger) (1958
סולם החדשנות היה 46.0, ולסולם
השמרנות היה 77.0.
ג. שאלון דילמות חברתיות
ומוסריות: השאלון חובר על ידי
מסלובטי )0002;7002(. מתוארות
בו 21 דילמות חברתיות ומוסרי –
ות, המתייחסות למערכות יחסים בין תלמידים
בהפסקות ובשיעורים. לגבי כל אחת מהדילמות
התבקש הנשאל לציין את אופן התמודדותו
במקרים דומים על פי תשע דרכים מוצעות, תוך
מתן אפשרות לציין יותר מדרך התמודדות אחת.
תשע הדרכים המוצעות להתמודדות מסומלות
באותיות א' עד ט'. המשתתף התבקש להקיף
בעיגול את האות המתאימה ביותר לדעתו לטי –
פול בנושא בכיתה.
דרכי התמודדות נחלקות לשני תחומים מרכזי –
ים: דרכים פתוחות )פריט לדוגמא: להעלות את
הבעיה לדיון בכיתה, לשמוע את התלמידים ולתת
להם בסוף לומר מה הדרך הראויה שיש לנהוג על
פיה( ודרכי התמודדות שמרניות )פריט לדוגמא:
לומר לילדים כיצד לנהוג ובדרך זו לפתור את
הבעיה(. ארבעה היגדים מסווגים כדרכי התמוד –
דות פתוחות וחמישה היגדים מסווגים כדרכי
התמודדות שמרניות.
ד. שאלון הערכת הישגי התלמיד: שאלון זה
נבנה לצורכי המחקר הנוכחי ונועד להתחקות
אחר גורמים שונים הנלקחים בחשבון בהערכת
הישגי התלמידים בבית הספר. השאלון כולל
עשרה גורמים העשויים להיות מעורבים בתהליך
הערכת הישגים והנחקר מתבקש לדרג את מידת
החשיבות של כל גורם על גבי סולם ליקרט בן
חמש דרגות, מ-1 )כלל לא חשוב(, ועד-5 )חשוב
מאוד(. גורמים לדוגמא: הורים, משפחה, כישורי
התלמיד ומשמעת בכיתה.
ה. שאלון תפיסת דמות התלמיד הרצוי: שאלון
דמות התלמיד הרצוי פותח על ידי מסלובטי
ועירם )5991( ומסלובטי וגזיאל )7991(. השאלון
כולל 34 היגדים לפי סולם ליקרט בן חמש דרגות,
כאשר 1 )כלל לא חשוב(, ו-5 )חשוב מאוד(.
ההיגדים מתייחסים למגוון תכונות אודות התל –
מיד הרצוי, והם נועדו לבחון את תפיסת המטרות
ברמות הגבוהות של הטקסונומיה הקוגניטיבית
בהתאם לגישה הקונסטרוקטיביסטית ההתפתחו –
תית של פיאז'ה. התכונות התייחסו לתחומים
חברתיים, דתיים, רגשיים, אמפתיה ואסתטיקה,
מוטיבציה ועצמאות.
3. שיטת איסוף ועיבוד הנתונים: עורכי המחקר
ביקרו בכל יישוב ונכנסו לבתי הספר השונים,
חילקו את השאלונים למורים ובישו שימלאו
אותם. כל זה נעשה, כמובן, לאחר אישור משרד
החינוך והסכמת מנהלי בתי הספר.
שיטת עיבוד הנתונים הנה לפי הגישה הכמו –
תית. המחקר גם נחשב מחקר משווה מכיוון שלא
נעשתה שום מניפולציה במשתנים הבלתי תלוי –
ים, דהיינו, אין חלוקה לקבוצות ניסוי וביקורת.
המשתנים הבלתי תלויים שהמחקר ביקש לאפיין
הם מאפיינים ועמדות ייחודיות בקרב המורים,
במטרה לנסות ולקשר עם המאפיינים הייחודיים
של המשתנה התלוי.
58
ÏΠ̄˜ Íȯˆ ‰¯ÂÓ‰
˜¯ÙÏ ¨‰ÈÚ·‰ ˙‡ ÔÈ·‰Ï
˙„ÈÁÈÏ ‰ÈÚ·‰ Èӯ‚ ˙‡
ÚȈ‰Ï ÔÎÓ ¯Á‡Ï ¨˙Â˘
ÌÈÏ·Â˜Ó ‰·˘ÁÓ ÈÂÂÈÎ