פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 52

ÌÚ Ì˙„„ÂÓ˙‰ Èί„ ¨ÌȯÂÓ ˙„ÓÚ ÔÈ· ¯˘˜‰
È‚˘È‰ ˙ίډ ˙ÂȯÒÂÓ ˙ÂÈ˙¯·Á ˙ÂÓÏÈ„
˙È·· Ȉ¯‰ „ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓ„ ˙ÒÈÙ˙ ÔÈ·Ï ÌÈ„ÈÓÏ˙
È·¯Ú‰ È„ÂÒȉ ¯ÙÒ‰
Ô‰ÈÈ·˘ „ÈÓÏ˙‰Â ¨˙ÂÁÈ˙Ù ¨˙Â¯Ó˘
µ≤
¯ ˜ Á Ó
נ י ב י ן ב ש א ר ה
‰ÈÚ·‰ ˙‚ˆ‰Â ‡Â·Ó
מערכת החינוך היסודית במגזר הערבי כוללת
את כל מסגרות הלימוד הפורמאליות והבלתי
פורמאליות לילדים בגילאי 6 עד 21. מטרת בית
הספר היסודי היא לפתח את האישיות של היל –
דים, יצירתיותם וכישרונותיהם, להביא למיצוי
את יכולותיהם כבני אדם ולבסס את ידיעותיהם
בתחומי הדעת והמדע השונים )חוק חינוך ממלכ –
תי, 3591(. דהיינו, יש לקדם את יכולותיו וכישו –
ריו של הילד בתחומים שונים, לשפר את תפקודו
הגופני, הנפשי, ההתנהגותי, ולהקנות לו ידע,
מיומנויות והרגלים מקובלים בחברה )באשי,
קאהן, ודיוויס, 1891; גלבוע, 0991; חוק חינוך
ממלכתי, 3591(.
לאור זאת, המחקר הנוכחי עוסק בבחינת
משתני הרקע האישי והמקצועי, העמדות לגבי
פתיחות ושמרנות, ודמות התלמיד הרצוי בבית
הספר, ואיך אלה מתחברים ומשפיעים על דרכי
עבודתו של המורה בבית הספר, וכן מידת השפע –
תם על תהליכי קבלת ההחלטות של מורים.
הגדרת ההבדלים האפשריים בין מורים עשויה
לאפשר הבנה טובה יותר של הקשר בין מרכיבים
אישיים לבין דרכי עבודה אפשריות, ותכנון יעיל
יותר של מערכת החינוך היסודית במגזר הערבי.
בנוסף, ייתכן שממצאי המחקר יוכלו לסייע בזי –
הוי ספציפי של מוקדי קשיים של מורים ותלמי –
דים )אבו עסבה, 8891; עאזם, 0024(.
מטרתו המרכזית של המחקר היא לבחון את
הקשר בין עמדות מורים )פתיחות ושמרנות(,
דרכי התמודדותם עם דילמות חברתיות ומוסריות
והערכת הישגי תלמידים לבין תפיסת דמות התל –
מיד הרצוי בבית הספר היסודי הערבי. במחקר
נערכה השוואה בין מורים בעלי עמדות פתוחות
לבין מורים בעלי עמדות שמרניות לגבי תפיסתם
את דמות התלמיד הרצוי ודרכי התמודדתם עם
דילמות חברתיות ומוסריות. השוואה נוספת
נערכה לגבי תפיסתם את דמות התלמיד הרצוי.
χ¯˘È· È·¯Ú‰ ÍÂÈÁ‰
עם קום המדינה התקיימו
בישראל, זו לצד זו, שתי הוויות
לאומיות נבדלות, זו של העם
היהודי וזו של העם הערבי. כל
אחד משני עמים אלה הוא בעל
דפוסי חיים כלכליים, חברתיים
ותרבותיים האופייניים לו, כל
אחד מהם מהווה אחדות ארגונית
וזהות מיוחדת של עם, ולא רק
של חלק מהאוכלוסייה בלבד.
מלחמת 8491 גרמה לשבר עמוק בחיי ערביי
ישראל, כאשר הרוב המכריע של האוכלוסייה
הערבית עזב את הארץ, במיוחד הרובד העליון,
אשר כלל את רוב השכבה המשכילה והמבוססת
מבחינה כלכלית וחברתית. התושבים הערבים
שנשארו בארץ היוו את הרובד התחתון ביותר
באוכלוסייה הערבית. רובד זה כלל את האוכלו –
ÌÈÏ„·‰‰ ˙¯„‚‰
ÌȯÂÓ ÔÈ· ÌÈȯ˘Ù‡‰
‰·‰ ¯˘Ù‡Ï ‰È¢Ú
¯˘˜‰ Ï˘ ¯˙ÂÈ ‰·ÂË
ÌÈÈ˘È‡ ÌÈ·ÈÎ¯Ó ÔÈ·
‰„Â·Ú Èί„ ÔÈ·Ï
˙Âȯ˘Ù‡
52
¨‰¯‡˘· „ȇ‡Ò ¯¢„
„ÁÂÈÓ‰ ÍÂÈÁ· ˯¢„
¨ÔÏȇ ¯· ˙ËÈÒ¯·È‡Ó
ÏÂÏÒӉ ‚ÂÁ‰ ˘‡¯ ‡Â‰
˙ÏÏÎÓ· „ÁÂÈÓ ÍÂÈÁÏ
ϯ· ˙È·
ס א א י ד ב ש א ר ה
‡È‰ ‰¯‡˘· ÔÈ·È ß·‚
ωÈÓ· È˘ ¯‡Â˙ ˙ÏÚ·
¯· ˙ËÈÒ¯·ÈÂ‡Ó ÍÂÈÁ‰
‰˜ÈËÓ˙ÓÏ ‰¯ÂÓ ¨ÔÏȇ
‰¯ÈË· ¯ÙÒ ˙È··