נות המקצועית של המורים. הם טוענים גם, כי
המורים בונים את הדימוי הרצוי של התלמיד
בהתאמה לאידיאולוגיות חינוכיות בזמן נתון
)אלמוזלינו, 6991; בנימיני וגילולה, 3891; ינון,
4002(. עם תהליך ההעצמה וההתפתחות המקצו
–
עית, נבנית המערכת המקצועית של התכונות
הרצויות אליה מכוון המורה את תהליכי ההוראה-
למידה-הערכה. מערכת זו מייצגת ישות פנימית
מנטלית נבדלת ומקצועית, בצד הישות של
מערכת האמונות האישית של המורים והסטודנ
–
טים להוראה.
במחקר שנערך על ידי מסלובטי ועירם )5991(,
נמצאו שלוש קטגוריות מרכזיות שארגנו את
תפיסת התלמיד הממשי אצל המורים: לימודית,
חברתית ואישיותית. במחקר נוסף שנערך על ידי
אותם חוקרים, דורגו שלוש הקטגוריות מבחינת
חשיבותן על ידי המורים שנחקרו,
ונמצא כי התכונות הלימודיות של
התלמיד הרצוי נתפסו כחשובות
ביותר, ואחריהן התכונות החבר
–
תיות והאישיותיות )
Maslovaty
1995
Iram,
&(
. סקירה זו של
הצורות השונות של המשתנים
שנבחרו, מציגה דרך אפשרית
להבנת הקשר בין שני המרכיבים,
נתונים אישיים ועמדות ודעות
חינוכיות בתחומים שונים, ודר
–
כים להתמודדות לקבלת החלטות ופתרון בעיות.
המטרה היא לנסות לאתר ולנתח הבדלים תפקו
–
דיים שיימצאו אצל המורים ולהסיק מסקנות
יישומיות. נוכל להניח, ככל שגורמים אלה יהיו
מפותחים יותר בקרב המורים, כך תשתפר ההת
–
מודדות עם דילמות חברתיות ומוסריות ותעלה
מידת המודעות לגבי מידת חשיבותו של קשר כזה
בחינוך היסודי.
¯˜ÁÓ‰ ˙Â¯Ú˘‰
1. בקרב מורים בעלי עמדות פתוחות, תפיסת
דמות התלמיד הרצוי תאופיין ברמת מיומנויות
גבוהה יותר בהשוואה למורים בעלי עמדות
שמרניות.
2. מורים הדוגלים בעמדות פתוחות ייטו
לנקוט דרכי התמודדות פתוחות יותר עם דיל
–
מות חברתיות ומוסריות, ואילו מורים הדוגלים
בעמדות שמרניות ייטו לנקוט דרכי התמודדות
שמרניות יותר עם דילמות חברתיות ומוסריות.
3. בקרב מורים הנוקטים דרכי התמודדות פתו
–
חות יותר עם דילמות חברתיות ומוסריות, תפיסת
דמות התלמיד הרצוי תאופיין ברמת מיומנויות
גבוהה, ואילו בקרב מורים הנוקטים דרכי התמוד
–
דות שמרניות יותר עם דילמות חברתיות ומוסרי
–
ות, תפיסת דמות התלמיד הרצוי תאופיין ברמת
מיומנויות נמוכה.
‰ËÈ˘‰
1. המשתתפים: במחקר השתתפו כ-061 מורים
ערבים המועסקים בחינוך היסודי בארץ, 42
מורים )%2.51( ו-431 מורות )%8.48(, מחציתם
מועסקים בבתי ספר במרכז הארץ, והיתר מועס
–
קים בבתי ספר בצפון הארץ. שיעור גבוה מהמש
–
תתפים היו מוסלמים, שיעור נמוך יותר היו נוצ
–
רים ומורה אחד השתייך לעדה הדרוזית. מאה
משתתפים )%3.36( התגוררו בעיר ו- 85 )%7.63(
התגוררו בכפר.
באשר להשכלה, 431 משתתפים )%3.98( היו
בעלי תואר ראשון ו-61 משתתפים )%7.01( היו
בעלי תואר שני. טווח שנות השכלה נע בין 21 עד
72 שנים. שישה משתתפים )%9.3( היו מורים
מוסמכים בכירים ללא תואר אקדמי. באשר
לתחום התואר של המשתתפים, שיעור גבוה מהם
היו בוגרי מדעי הרוח, שיעור נמוך יותר היו בוגרי
מדעי החברה, ויתר המשתתפים היו בוגרי מדעים
מדויקים ובוגרי מדעי הטבע.
מרבית המשתתפים היו בעלי תעודת הוראה
ורק שישה משתתפים ) %9.3( היו חסרי תעודת
הוראה. טווח שנות הוותק בהוראה נע בין 1-73
שנים.
שיעור גבוה מהמשתתפים ציינו שהם מחנכים
והיתר מילאו תפקידי רכזים או תפקיד אחר. וכ-
%01 היו בעלי תפקיד ניהולי.
2. הכלים: לצורך בדיקת המשתנים הבלתי
תלויים והתלויים נבחרו ארבעה שאלונים מוכנים
בעלי מבנה תוקף ומהימנות מוכחים. לפי הפירוט
הבא:
א. שאלון משתני רקע אישי ומקצועי: השאלון
כלל פרטים מזהים בתחום האישי והמקצועי
כגון: מגדר, עדה דתית, שנות ותק בהוראה,
שנות השכלה, תואר אקדמי, תעודת הוראה,
מקצוע הוראה, תפקיד בבית הספר, מקום מגו
–
רים ומקום עבודה.
56
ÔÈÈˆÓ ¨®±π∑∑© ÔÓÙ‰
ÈÎÈω˙ ÈÎ ¨Â¯˜ÁÓ·
˙‰˙‰Â Ú‚Ó ¨‰„ÈÓÏ
˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯Â·Ú
¨˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á‰ ÍÂ˙·
ÊÎ¯Ó ˘Ó˘Ï ÌÈÈ¢Ú
˙ÂÈÎÂÈÁ ˙„ÓÚ ÈÂÈ˘Ï
