¯˜Ó‰ ˙ÂÏ·‚Ó
במחקר זה, בדומה למחקרים רבים אחרים
מסוגו, קיימות מגבלות שונות והן:
1. המחקר הפריד בחלוקת המשתנים: שמרנות
ופתיחות, דרכי התמודדות עם
דילמות חברתיות ומוסריות
והערכת הישגי התלמידים
כמשתנים בלתי תלויים, ותפי
–
סת דמות התלמיד הרצוי
כמשתנה תלוי. מעניין לבדוק,
הרכב אחר של משתנים, ולוודא
קשרים נוספים ביניהם.
2. המחקר התמקד בחקירת מורים בלבד. לא
נבדקו גורמים נוספים בבתי הספר או במערכת
החינוך, כגון: מדריכים, מפקחים, או מנהלי מחל
–
קות חינוך ברשויות המקומיות. קיימת אפשרות
לבדוק גם את דעותיהם של התלמידים עצמם, או
של הוריהם, ולבדוק את דעותיהם אודות המשת
–
נים הנבדקים.
3. השיטה העיקרית שנעשה בה שימוש במחקר
הנוכחי הייתה כמותית. על כן יש צורך בעירוב
מחקר איכותני, אשר יאפשר ראייה מקיפה יותר
של תפיסות מאפייני בית הספר והשפעת מאפיי
–
נים אלה על מידת האפקטיביות של בתי הספר.
4. במחקר נעשה שימוש בכלים המסתמכים על
דיווח עצמי בלבד. שאלוני דיווח עצמי עלולים
להיות מושפעים מרצייה עצמית וחברתית ומרמת
האינטרוספקציה של הנבדק.
∫ÌȇˆÓÓ‰
א. סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר
המרכזיים: מהתבוננות בממוצעים המוצגים בלוח
1 עולה, כי במדד שמרנות הממוצע שהתקבל היה
פחות מבינוני, ואילו במדד פתיחות הממוצע
שהתקבל היה יותר מבינוני. הממוצע שהתקבל
במדד פתיחות היה גבוה באופן מובהק בהשוואה
לממוצע שהתקבל במדד שמרנות. כלומר, בתחום
החינוך מורים נטו יותר לצדד בעמדות המבטאות
פתיחות מאשר בעמדות המבטאות שמרנות. על
פי ערכי ה-
skewness
, ההתפלגות בשני המדדים
הייתה נורמלית וסימטרית.
בלוח 2 מוצגת סטטיסטיקה תיאורית של מדדי
עמדות בחינוך חלק ב'. מהתבוננות בממוצעים
המוצגים בלוח 2 עולה, כי בשאלון ב', במדדי
שמרנות והפתיחות, רמת הממוצעים שהתקבלו
הייתה בינונית. הממוצע שהתקבל במדד פתיחות
לא נבדל באופן מובהק בהשוואה לממוצע
שהתקבל במדד שמרנות. כלומר, בתחום החינוך
מורים נטו לצדד באופן דומה בעמדות המבטאות
פתיחות, ההתפלגות בשני המדדים הייתה נורמ
–
לית וסימטרית.
בלוח 3 מוצגת סטטיסטיקה תיאורית של המד
–
דים הכלליים של עמדות בחינוך. מהתבוננות
בממוצעים המוצגים בלוח 3 עולה, כי במדד
שמרנות, הממוצע שהתקבל היה פחות מבינוני,
ואילו במדד פתיחות הממוצע שהתקבל היה יותר
מבינוני. הממוצע שהתקבל במדד פתיחות היה
גבוה באופן מובהק בהשוואה לממוצע שהתקבל
במדד שמרנות. כלומר, מורים נטו יותר לצדד
בעמדות המבטאות פתיחות מאשר בעמדות
המבטאות שמרנות. על פי ערכי ה-
skewness
ההתפלגות בשני המדדים הייתה
נורמלית וסימטרית.
בלוח 4 מוצגת סטטיסטיקה תיאורית של מדדי
תפיסת דמות התלמיד הרצוי. מהתבוננות
בממוצעים המוצגים בלוח 4 עולה, כי טווח
59
˙Ï·˜ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó ÍÈω˙
¯Â˘˜ ¨‰¯ÂÓ‰ È„È ÏÚ ˙ÂËÏÁ‰
ÔÈ· Ϙ˘Ó ÈÂÂÈ˘ ¯Á‡ ˘ÂÙÈÁ·
·ˆÓÏ ÌÈÙ˙¢‰ ÌÈ„„ˆ‰
‰ÓÏÈ„‰ ¯¯ÂÚÓ
