הממוצעים נע בין
4.33 - 3.14
, כלומר בכל מדדי
תכונות התלמיד הרצוי, רמת הממוצעים הייתה
למעלה מבינונית. הממוצע
הגבוה ביותר שהתקבל היה
במדד מיומנויות למידה ואח
–
ריו, בסדר יורד, ממוצעי מדד
מיומנויות בתחום הקוגניטיבי,
מדד מיומנויות בתחום החבר
–
תי, מדד מיומנויות בתחום
הדתי ולבסוף ממוצע מדד
מיומנויות למידה עם מחשב. מדרג זה נמצא
מובהק סטטיסטית.
נמצא שממוצעי מדד מיומנויות למידה והמדד
מיומנויות בתחום הקוגניטיבי היו גבוהים באופן
מובהק מממוצע המדד מיומנויות בתחום החבר
–
תי, וממוצע המדד מיומנויות בתחום החברתי היה
גבוה באופן מובהק מממוצעי מדד מיומנויות
בתחום הדתי ומדד מיומנויות למידה עם מחשב.
כלומר, מורים נטו לייחס חשיבות רבה יותר
למיומנויות כלליות של למידה ולמיומנויות
בתחום הקוגניטיבי, מאשר למיומנויות בתחום
הדתי ובתחום למידה עם מחשב.
על פי ערכי ה-
skewness
ההתפלגות בשלושה
מדדים )מיומנויות בתחום חברתי, מיומנויות
בתחום דתי ולמידה עם מחשב( הייתה נורמלית
וסימטרית )טווח ערכי ה-
skewness
(- 0.35)
)-60.0(, טעות התקן 91.0(. בשני מדדים נוספים,
מיומנויות למידה )ערך ה-
skewness
1.60-
,טעות התקן 91.0(, ומדד מיומנויות בתחום
הקוגניטיבי )ערך ה-
skewness
-90.1, טעות
התקן 91.0(, ההתפלגות הייתה א-סימטרית שלי
–
לית בעלת זנב שמאלי ארוך. כלומר, רוב המש
–
תתפים היו מרוכזים בערכים הגבוהים של ההת
–
פלגות, ומכאן שמרבית המורים נטו לייחס חשי
–
בות רבה יותר למיומנויות אלה.
בלוח 5 מוצגת סטטיסטיקה תיאורית של מדדי
הגורמים הנלקחים בחשבון בהערכת הישגי התל
–
מידים בבית הספר. מהתבוננות בממוצעים המוצ
–
גים בלוח 5 עולה, כי במדד מעגלים חברתיים
הממוצע שהתקבל היה פחות מבינוני, ואילו
במדד אפיוני התלמיד, הממוצע שהתקבל היה
יותר מבינוני. הממוצע שהתקבל במדד אפיוני
התלמיד היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לממו
–
צע שהתקבל במדד מעגלים חברתיים. כלומר,
אפיוני התלמיד הם גורם המשפיע יותר על
הערכת הישגי התלמידים בבית הספר מאשר
מעגלים חברתיים. על פי ערכי ה-
skewness
ההתפלגות במדד מעגלים חברתיים הייתה נורמ
–
לית וסימטרית )ערך ה-
skewness
92.0, טעות
התקן 91.0(. מנגד, ההתפלגות במדד אפיוני
התלמיד הייתה מוטה קמעה לכיוון התפלגות א-
סימטרית שלילית בעלת זנב שמאלי ארוך )ערך
ה-
skewness
-95.0, טעות התקן 91.0(, כלומר,
שיעור גבוה של המשתתפים היה מרוכז בערכים
הגבוהים של ההתפלגות, ומכאן, שמרבית המורים
נטו לייחס חשיבות רבה לאפיוני התלמיד כגורם
שנלקח בחשבון בהערכת הישגי התלמיד בבית
הספר.
ב. אסטרטגיות חינוכיות המועדפות ע"י המו
–
רים: מהתבוננות בממוצעים המוצגים בלוח 6
עולה, כי ממוצע מדד דרכי התמודדות פתוחות
היה גבוה מממוצע מדד דרכי התמודדות שמרני
–
ות. ממצא זה היה מובהק סטטיסטית. כלומר,
בקרב כלל המשתתפים, הנטייה להתמודדות
˜Â„·Ï Ô˙È Â· ÌÈÓÂÁ˙‰ „Á‡
Ï˘ ˙·˘ÁӉ ˙ÂÂÓ‡‰ ˙‡
È„ÈÏ ‡· ÌÈ„ÈÓÏ˙ È·‚Ï ÌȯÂÓ
˙ÂÓ„ ˙‡ Ì˙ÒÈÙ˙· ÈÂËÈ·
Ȉ¯‰ „ÈÓÏ˙‰
60