פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 50

לה" והיא כוללת מידה רבה של גינוי על המעשה
הלא פטריוטי, לשיטתם.
תלמידי "פלדה כחולה", כמעט פי שלושה
מהתלמידים בכיתה הרגילה, מצהירים כי אין
בכוונתם לעזוב את ישראל, ובכך ממצבים עצמם,
פעם נוספת, כפטריוטים יותר מהכיתה המקבילה.
אין ספק כי הדגש על לימודי ארץ ישראל, לרבות
סיורים בנופי הארץ ולמידת מורשת הקרבות
בחבלי הארץ בקרב כיתה זו, מטמיעים את הנטי –
יה לשלילת הירידה.
באירוע ד' הוצג מקרה בו חבר טוב מודיע על
כוונתו להשתמט משירות חובה בצה"ל. מן
הממצאים עלה כי בממדי המחשבה והרגש ניכרת
קבלה מסוימת בקרב תלמידי הכיתה הרגילה
כלפי החבר, אם מתוך אדישות ואם מתוך סלח –
נות. בממד הרגש, שבעה מתלמידי הכיתה הרגי –
לה דיווחו על רגש "ניטראלי"
כלפי כוונת החבר, בניגוד
לקבוצת תלמידי "פלדה כחו –
לה", שם רגש כזה לא הופיע
כלל. הדברים משקפים את
אחוזי הגיוס היורדים בקרב
הנוער ואת הנורמה הציבורית
החדשה המתהווה. על פי
נתוני אכ"א, 3991, חלה עלייה
באחוז הלא מתגייסים מקרב
הגברים, 1.62 אחוזים, מהם
הרוב )4.41( נפטרו משירות על בסיס "תורתו
אמנותו", 1.6 אחוזים זוכים לפטור רפואי, 8.2
אחוזים שוהים בחו"ל והשאר אינם עומדים בסף
הגיוס או שלחובתם עבר פלילי. בקרב הנשים
עומד אחוז הלא מתגייסות על 8.14, כאשר 4.53
מהן הצהירו כי הן דתיות.
על פי פופר )4002( ניתן להסביר עמדות פטר –
יוטיות בקרב מתגייסים לצה"ל, ובעיקר ליחידות
קרביות ומאתגרות, על פי תאוריית הדיסוננס. על
פי תאוריה זו המתגייסים צרכים להסביר את
התנהגותם המסוכנת ו'הלא רציונלית' ע"י אימוץ
תפיסה ערכית, אידיאליסטית ופטריוטית יותר.
מכיוון שפטריוטיות נתפסת כביטוי חיובי בעיניי
החברה, סביר להניח שהיא יכולה להוות מענה
פסיכולוגי-אישי ועמדה מתגמלת חיובית.
במישור המעשי, ממד התגובה, רוב התלמידים
בשתי הכיתות ימשיכו ביחסי חברות עם אותו
חבר, אולם בכיתת "פלדה כחולה" מספרם של
התלמידים שדיווחו כי בכוונתם לנתק את קשרי –
הם החברתיים עם אותו חבר היה גדול פי שלושה
מאשר בכיתה הרגילה.
אירוע ה' שטח מקרה שבו מפעל תעשייתי
בדרום הארץ נסגר עקב החלטת ההנהלה להעבי –
רו אל מעבר לים בשל שיקולים כלכליים. בממד
הרגש, בולטת מאוד קבוצת התלמידים מהכיתה
הרגילה )51(, שדיווחו כי אינם חשים דבר בעק –
בות העתקת המפעל מישראל והביעו רגש "ניט –
ראלי". לעומתם, תלמידי "פלדה כחולה" דיווחו
כי יחושו כעס, בושה, צער ואכזבה. אף לא
תשובה אחת מתוך דיווחיהם של תלמידי המסלול
הצבאי ביטאה "'ניטראליות" כלפיי ההחלטה.
ניתן להסיק כי שלילת התגובה ה"ניטראלית"
מעידה על מגמה פטריוטיות הרואה ברווחת
המדינה ואזרחיה מטרה נעלה בבחינת "עניי עירך
קודמים". מול הניטראליות המבטאת פשיטת רגל
ערכית, מצויה האכפתיות והמעורבות בנעשה
במדינה והרצון לתקן ולשנות במידת האפשר.
בממד המחשבה, שוב בלטה קבוצה גדולה
בקרב משיבי הכיתה הרגילה, שהצדיקה את
ההחלטה, ובכיתת "פלדה כחולה" קבוצה גדולה
שהתייחסה לכך כהחלטה לא מוסרית ולא ציונית.
בממד התגובה התבקשו התלמידים לענות כיצד
היו מצביעים על החלטה מעין זו. מספר המתנג –
דים להעתקת המפעל בקרב תלמידי "פלדה כחו –
לה" היה גדול פי שלושה מאשר בכיתה הרגילה.
הדברים מחזקים את מגמות הפטריוטיות בקרב
כיתת "פלדה כחולה", הרואים חשיבות בתושב
המדינה שהוא אדם יצרן ועמלני.
אירוע ו' מתאר מקרה של אי עמידת דום בצפי –
רת יום הזיכרון לחללי צה"ל. מן הממצאים עולה
התאמה רבה בין הקבוצות בכל הממדים. בממד
הרגש, בשתי הקבוצות רווח כעס כלפי אי עמידת
הדום בצפירה לזכר חללי צה"ל. בממד החשיבה
רווחת הדעה כי הללו אינם אנשי כבוד. ובממד
התגובה, הרוב בקרב שתי הקבוצות בחר להגיב
בדרך כלשהי כלפי מי שממשיכים בשגרת יומם
בלי לתת דעתם על הנופלים. נראה כי תמימות
הדעים שהתקבלה דווקא בסוגיה זו בשתי הכי –
תות, מייצגת את הנרטיב המשותף העמוק לכול –
נו, נכס צאן הברזל של "המאבק על קיומנו",
"מלחמתנו על זכותנו לחיות בארץ בשלום
ובביטחון", ואת התודעה הקולקטיבית הצרובה כי
"במותם ציוו לנו את החיים". קונצנזוס זה, נותר
50
ÌÈȘ‰ Á˙Ó· ÈÎ ‰‡¯
‰È„Ó‰ Ï˘ ‰˙ÂÎÊ ˙χ˘·
‰„ÏÙ¢ È„ÈÓÏ˙ ¨Ë¯Ù‰ ÏÚ
„ˆÏ ÌÈ„ÓÂÚ ¢‰ÏÂÁÎ
È„ÈÓÏ˙˘ „ÂÚ· ˙„ÏÂÓ‰
ÌÈ„ÓÂÚ ‰ÏÈ‚¯‰ ‰˙ÈΉ
χ„ȷȄȇ‰ „ˆÏ