אליו התבקשו העונים להתייחס בשלושה מישו
–
רים: כיצד את/ה מרגיש/ה כלפיי האירוע? מה
את/ה חושב/ת לגבי האירוע? כיצד תגיב /י בעק
–
בות האירוע המתואר?
שש הסוגיות שביקשו התייחסות בשלוש
הרמות כללו: שריפת דגל המדינה, השתמטות,
ירידה מהארץ, העתקת מפעל לחו"ל, אי ידיעת
מילות ההמנון הלאומי והתעלמות מצפירת יום
הזיכרון לחללי צה"ל.
אוכלוסיית המחקר: אוכלוסיית המחקר כללה
04 תלמידי מגמת "פלדה כחולה" בכיתה י' ו-04
תלמידי אחת מכיתות י' הרגילות מאותה שכבה
של בי"ס תיכון מקיף בעיר פריפריאלית. כל
התלמידים הינם תושבי אותה עיר.
ÌȇˆÓÓ
מן הממצאים בממד הרגש
עולה רוב גדול בקרב שתי
הקבוצות לרגש הכעס כלפי
שריפת דגל המדינה לקול
תשואות ההמון. אולם בממד
המחשבה והתגובה, ניכרים
הבדלים גדולים יותר: 61 תלמידים מקרב הכיתה
הרגילה סוברים כי ודאי קיימת סיבה למעשה.
היגדים לדוגמא: "אפשר להבין אותם", "ודאי יש
להם סיבה לכך", "זה לא סתם", בעוד שתלמידי
"פלדה כחולה" כלל לא העלו כלל סברה כזו.
בממד התגובה, 61 תלמידים מקרב הכיתה הרגי
–
לה טוענים כי לא יתערבו, בעוד שתלמידי "פלדה
כחולה" לא העלו כלל טענת הימנעות.
בניגוד לתלמידים מקרב הכיתה הרגילה,
תלמידי "פלדה כחולה" מערבים את מידת
השנאה בתשובותיהם: 01 מהם דיווחו כי הם
חשים שנאה כלפי המציתים ו-8 בטוחים כי
מעשה ההצתה מונע משנאת ישראל.
מן הממצאים עולה גם כי בקרב שתי הקבוצות
בולטות תחושת קשות, כגון ניכור, בושה וכעס
על הנוכחים שאינם שולטים במילות ההמנון.
בממד המחשבה, רבים סבורים כי הללו מנותקים
מהחברה/ מהמדינה. היגדים לדוגמא: "ברור שהם
לא קשורים למדינה", "אין להם כלום עם מדינת
ישראל", "הם לא מפה".
מן הממצאים בממד התגובה עולה גישה דידק
–
טית מצד חלק מתלמידי "פלדה כחולה". 7 מתוך
04 המשיבים טוענים כי ינסו ללמד את הנוכחים
שאינם שולטים במילות ההמנון; היגדים לדוגמא:
"אני מאמין בגישה חיובית ולכן צריך ללמד אותם
את ההמנון", "בטח לא לימדו אותם. מוכן לעשות
את זה". עוד עולה כי הימנעות מתגובה מצויה
במידה נרחבת בקרב שתי הקבוצות, אולם מניעיה
שונים בתכלית. ברמת הרגש, בקרב שתי הקבו
–
צות רווחת תחושת עצב.
הבדלים גדולים עולים בקטגוריית המחשבה, הן
43
˙‡ Ìȯ·ÂÚ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÈÙχ
È„ÓÂÏÓ ≤∞•≠Î ÌÈÂÂ‰Ó Ë˜È¯ى
ı¯‡· È‚ÂÏÂÎˉ ÍÂÈÁ‰
