כי אינם חשים דבר בעקבות העתקת המפעל
מישראל והביעו רגש "ניטראלי". זאת, לעומת
תלמידי "פלדה כחולה", שדיווחו כי יחושו כעס,
בושה, צער ואכזבה. אף לא תשובה אחת מתוך
דיווחיהם ביטאה "ניטראליות" כלפי ההחלטה.
בממד המחשבה, תלמידי הכיתה הרגילה שמצ
–
דיקים את המעשה מסיבות כלכליות בעיקר היו
פי ארבעה יותר מתלמידי "פלדה כחולה".
מן הממצאים עולה התאמה רבה בין הקבוצות
בכל הממדים. כך למשל בממד הרגש, בשתי
הקבוצות רווח רגש הכעס לאי עמידת דום בצפי
–
רה לזכר חללי צה"ל. בממד
החשיבה רווחת הדעה כי הללו
אינם אנשי כבוד. היגדים לדוגמא:
:"חסרי כבוד לחיילים ולמדינה",
"חסרי כבוד לאומי", "חוסר
כבוד". ובממד התגובה, הרוב
מקרב שתי הקבוצות בוחר להגיב
בדרך כלשהי.
ÔÂÈ„
סוכני החברות משמשים כמתווכים בין המבנה
החברתי לבין היחיד. הם מלמדים את האדם
ומכינים אותו לתפקידו בחיים כאזרח יעיל ויצר
–
ני, במונחי החברה הנתונה, ומטמיעים בו את
הערכים והנורמות של עולמה התרבותי.
זהו תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות,
ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד
בחברה. תהליך החברות נמשך גם בהיות הילד
לנער והנער לאדם מבוגר והוא בגדר תהליך
תמידי )שפירא ובן אליעזר, 4991(.
כחלק מהחברות הפוליטי, מתפתח פטריוטיזם
עם הגיל וכרוך בהבחנה הראשונית בין "אנחנו"
לבין "אחרים" )זמיר, 6002(. לבית הספר, כסוכן
חברות, שמור מקום של כבוד בתהליך חברות זה
בזכות תוכניות הלימוד הגלויות והסמויות הנהו
–
גות בו, כוחות ההוראה, הטקסים המחיים את
ההיסטוריה והטיולים בנופי הארץ. החינוך נתפס
כמכשיר רב עוצמה בהכנסת שינויים בתחומים
46
