החברתיים השונים. זאת משום ראיית בית הספר
כמערכת הניתנת לשליטה ולהכוונה מרכזית
בקלות רבה יותר מסוכני חברות אחרים, דוגמת
המשפחה. ויסברג )4791( טוען, כי למרות התש
–
תית של השפעת המשפחה, שעמה התלמיד מגיע
לבית ספר, יכול בית הספר לעצב מחדש עמדות
חברתיות ופוליטיות.
בית הספר כסוכן חברות אף פועל את פעולתו
בשנים המעצבות, הנוחות להשפעה
years)
(Impressionable
; מבחינת העיתוי, השפעת בית
הספר פועלת בגיל הילדות המאוחרת ובגיל ההת
–
בגרות - תקופות הנחשבות למרכזיות בעיצוב
אישיותו, עמדותיו ודפוסי התנהגותו של היחיד
)איכילוב, 4891(.
אולם בהוויה הארצישראלית, בית הספר לא
נותר המוסד החינוכי היחיד. בהשפעתו ובהדרכ
–
תו של בן גוריון, קיבל עליו צה"ל גם משימות
ותפקידים חינוכיים במהותם. בשנות החמישים
באה מגמה זו של התפשטות תפקידית לידי ביטוי
בסיוע לוגיסטי לדיירי מחנות העולים, המעברות
ויישובי הקבע, במיוחד בעתות חרום ובסיוע
בקליטה החברתית והתרבותית של העולים, בעיני
בן גוריון, פעילות זו הייתה תפקידו המרכזי של
צה"ל, מלבד הלוחמה, כמובן. שכן, הוא ראה
בקליטת העלייה חלק בלתי נפרד מהביטחון
הלאומי של ישראל. יתר על כן, בכל הקשור
להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים, היה צה"ל
עדיף בעיניו על פני מסגרות אחרות, שכן בתוקף
היותו גם שר הביטחון היו לו עליו שליטה ובקרה
יותר מבכל מסגרת ארגונית חברתית אחרת.
בעצם, בן גוריון הועיד לצה"ל את תפקיד
המחנך והמטיף המרכזי לרעיון "החלוציות
הממלכתית". חלוציות זו, שאינה קשורה למסג
–
רות הוולונטריות שאפיינו את החברה היישובית,
נועדה בעיניו להפוך לאתוס המרכזי של התקו
–
פה, ובמרכזו קליטת העלייה ומיזוג הגלויות
)ליסק, 9991(. גם בהמשך ראה עצמו צה"ל
כנושא הדגל החינוכי בשלל פרויקטים חינוכיים,
כמו למשל מורות חיילות, "נערי רפול" ועד
הכנה לחיי צבא, שבו שני סוכני חברות מרכזיים
במדינה, צה"ל ומערכת החינוך, חוברים יחדיו
במלאכת הסוציאליזציה.
בהתאמה, מסמך "רוח צה"ל" נכנס לתוקפו
בראש השנה תשס"ב, ספטמבר 1002. מסמך זה
הינו מסמך ערכי-חינוכי ומטרתו לנסח את הבסיס
המקצועי והמוסרי לפעילות הצבא. מטרות המס
–
47
