באופן פתוח עם דילמות חברתיות ומוסריות
הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לנטייה
להתמודדות באופן שמרני עם דילמות מסוג זה.
על פי ערכי ה-
skewness
ההתפלגות בשני
מדדי ההתמודדות עם דילמות חברתיות ומוסרי
–
ות הייתה מוטה קמעה לכיוון
התפלגות א-סימטרית חיובית
בעלת זנב ימני ארוך )טווח
ערכי ה-
skewness
0.55
75.0, טעות התקן 91.0(, כלו
–
מר, שיעור גבוה של המשתת
–
פים היה מרוכז בערכים הנמו
–
כים של ההתפלגות, ומכאן,
שמרבית המורים דיווחו כי הם
נוטים לנקוט שתי דרכי
התמודדות עם דילמות חברתיות ומוסריות -
פתוחות ושמרניות.
ג. השערת מחקר ראשונה: השוואת דמות
התלמיד הרצוי לפי עמדות מורים: בהשערת
המחקר הראשונה נטען כי בקרב מורים בעלי
עמדות פתוחות, תפיסת דמות התלמיד הרצוי
תאופיין ברמת מיומנויות גבוהה יותר בהשוואה
למורים בעלי עמדות שמרניות. לצורך בדיקת
השערה זו חולקו המשתתפים לשתי קבוצות, על
פי סוג העמדות שלהם. בקבוצה אחת נכללו
מורים בעלי עמדות פתוחות ובקבוצה השנייה
נכללו המורים בעלי עמדות שמרניות. החלוקה
התבססה על השוואת ציון התקן של המדד
הכללי של עמדות פתוחות, לעומת ציון התקן
של המדד הכללי של עמדות שמרניות.
בהמשך נערך ניתוח שונות מסוג מנובה חד
כיווני
MANOVA)
way
.(one
המשתנים התלוי
–
ים היו חמשת מדדי מיומנויות למידה והמשתנה
הבלתי תלוי היה עמדות המורים )שמרנות, פתי
–
חות( לפי החלוקה שתוארה לעיל. בניתוח השונות
הרב משתני )
tests
multivariate
(, במהלכו
נבדקו מדדי דמות התלמיד הרצוי בו זמנית
כמקשה אחת, נמצא הבדל מובהק בין שתי קבו
–
צות המורים.
בלוח 7 מוצגים הממוצעים, סטיות התקן, ערכי
ניתוחי השונות החד משתניים )
Univariate
Tests
(, ועוצמת האפקט של מדדי תפיסת דמות
התלמיד הרצוי לפי עמדות המורים.
מהתבוננות בערכי ניתוחי השונות החד משת
–
ניים )
Tests
Univariate
( המוצגים בלוח 7 עולה,
כי נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות
המורים בשלושה מתוך חמשת המדדים: מדד
ÌÈÚˆÂÓÓ· ˙·˙‰Ó
ÈÎ ¨‰ÏÂÚ ± ÁÂÏ· ÌÈ‚ˆÂÓ‰
„„Ó· Ï·˜˙‰˘ ÚˆÂÓÓ‰
ÔÙ‡· ‰Â·‚ ‰È‰ ˙ÂÁÈ˙Ù
ÚˆÂÓÓÏ ‰‡Â¢‰· ˜‰·ÂÓ
˙Â¯Ó˘ „„Ó· Ï·˜˙‰˘
61
