פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך

55 / 122

יםִשָדֲים חִדָגְל מָּ כּינוֵחָת ְּל פַע ְו
ך". וכךָי לִּתְנַפָי צִדֹוּים דִנָשְם יַּג
רֶ שֲים, אִירִּשַיר הִ נפתח "ש
ה:ֹמֹל ְשִל ,ּיהוִּת פֹיקוִשְּנִי מִנֵקָּשִי
ַיחֵרְן. לִיָּיִ מ ָיךֶדֹּים דִב ֹי-טוִּ כ
;ָךֶמְק שַרּוּן תֶמֶים, שִבֹ טו ָיךֶנָמ ְש
.ָךּבוֵה ֲת אֹמוָלֲן, עֵּל-כַע י,ִנֵכְשָמ
ְךֶלֶּ מַי הִנַיאִבֱ ה; הָצּרוָּ נָיךֶר ֲחַא
ן,ִיַּיִ מָיךֶדֹה דָירִּכְזַ - נְך ָּה בָח ְמְשִנְה וָילִגָיו, נָרָדֲח
."ָךּבוֵהֲים אִר ָישֵמ
עניינו של הפסוק בעונג שהדוד מסב לרעותו
השחורה והנאווה בנשיקתו, אך הוא צופן בחובו
את קרבת השורש והצליל בין דודאים לדודים.
דוד הוא גם אהוב ובחיר לב. מי שהגיע לפרקו,
)יחזקאל ט"ז ח'(. ֹים לוִדֹוּת דֵה עָיע ִּגִה
בהנחה כי לפנינו, אכן, סיפור על בן המביא
לאמו דודאים, על כל העשוי להשתמע מכך, יש
לברר מה הם מניעיו. ובהנחה שהדודאים, אכן,
היו ידועים בסגולות המיוחסות להם, ולכן גם
נקטפו וקשה היה למצאם, יש ערך מוסף למתנת
הבן, בין אם הביאה בתום לב, ובין אם היה בוגר
דיו להבין את משמעותה.
לא בכדי מתעכב הכתוב על זמן ההתרחשות,
ימי קציר חטים. בכך הוא מבטל במחי עונה את
האפשרות שהבן הביא לאמו זר פרחים. בימי קציר
חטים הדודאים כבר אינם פורחים, ודווקא פירו –
תיהם בשלים. אם לאה היא שביקשה מבנה למצוא
ולהביא לה דודאים, הרי יש בכך כדי להפכו שותף
סמוי להשבת אביו אל חיקה; ושמא ביקש ראובן
צותה אוַרבת אמו, לרִעצמו להשיג כך את ק
לנחמה על ששנואה היא?
סביר להניח כי שניהם פגועים מאוד מיעקב
דו.ִוסובלים מיחס של דחייה או של התעלמות מצ
הכתוב אמנם סתם ולא פירש, אבל אחוות נפגעי
יעקב שכזאת מתקבלת על הדעת, למקרא הפסו –
קים העוסקים באופי נישואי יעקב ללאה ובנסי –
בות הולדת ראובן, שעוד קודם להן יעקב כבר בא
על שלוש נשים נוספות - זילפה, בלהה ורחל -
מה שמעצים את הפגיעה בלאה ודוחק אותה עוד
יותר לשוליים, ומה שעשוי להסביר, בין היתר,
בהמשך, את משכב ראובן עם בלהה לאחר מות
רחל. אבל אל נקדים את המאוחר.
הָהוְא יְרַּיַת. ו ֹרוֵחֲים אִנָע-שַבֶד ש ֹ, עוֹוּמ ִד עֹבֲעַּיַ"ו
ה"ָרָקֲל עֵחָרְ; וּהָמְחַת-רֶח אַּת ְפִּיַה, וָאֵה ל ָאּנוְי-שִּכ
)בראשית, כ"ט, ל'-ל"א(.
ורק עכשיו, אחרי ארבע-עשרה שנות עקרות
של לאה, לפחות לפי פשוטו של מקרא, הינה הרה
ויולדת, זה אחר זה, את ארבעת בניה הראשונים,
ת. ֶדֶּלִד מ ֹמֲעַּת ַו
אפשר שראובן חש את כאב אמו השנואה וצר
לו מאוד עליה ועל עצמו. בראותו כי עמד רחמה
של אמו מלדת, הוא מביא לה דודאים, למען
תישא חן בעיני אביו ואולי אף תזכה לעוד פרי
בטן. ובכל זאת, יש לתמוה על חציית הקווים
הנרמזת בהתערבות כזו של בן ביחסי האישות
של הוריו.
Ìȯ˙Â ¯ÂÙÈÒ· Ú„ÈÓ‰ ȯÚÙ
ÆÁ¯ ÏÎÏ ı¯٠ÂÙÂÒ ÌÈÚ·
ͯÚ ‡ „·ÂÚ ‡Â‰˘ ¯˘Ù‡
¨Ì‰È˙Â¯Â„Ï ‰‡Ï ȇˆ‡ˆ ·¯˜·
„„ ˙Ï˘Â˘ ˙ÂÓ¯‡ ÈÏ˙Î ÔÈ·
55