Background Image
Next Page  55 / 122 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 55 / 122 Previous Page
Page Background

ים

ִ

ש

ָ

ד

ֲ

ים ח

ִ

ד

ָ

ג

ְ

ל מ

ָּ

כ

ּ

ינו

ֵ

ח

ָ

ת

ְּ

ל פ

ַ

ע

ְ

ו

ך". וכך

ָ

י ל

ִּ

ת

ְ

נ

ַ

פ

ָ

י צ

ִ

ד

ֹ

ו

ּ

ים ד

ִ

נ

ָ

ש

ְ

ם י

ַּ

ג

ר

ֶ

ש

ֲ

ים, א

ִ

יר

ִ

ּ

ש

ַ

יר ה

ִ

נפתח "ש

ה:

ֹ

מ

ֹ

ל

ְ

ש

ִ

ל

יהו

ִּ

ת פ

ֹ

יקו

ִ

ש

ְּ

נ

ִ

י מ

ִ

נ

ֵ

ק

ָּ

ש

ִ

י

ַ

יח

ֵ

ר

ְ

ן. ל

ִ

י

ָ

ּ

י

ִ

מ

ָ

יך

ֶ

ד

ֹ

ּ

ים ד

ִ

ב

ֹ

י-טו

ִ

ּ

כ

ך

ֶ

מ

ְ

ק ש

ַ

ר

ּ

ו

ּ

ן ת

ֶ

מ

ֶ

ים, ש

ִ

ב

ֹ

טו

ָ

יך

ֶ

נ

ָ

מ

ְ

ש

ך

ּ

בו

ֵ

ה

ֲ

ת א

ֹ

מו

ָ

ל

ֲ

ן, ע

ֵּ

ל-כ

ַ

ע

י,

ִ

נ

ֵ

כ

ְ

ש

ָ

מ

ְ

ך

ֶ

ל

ֶ

ּ

מ

ַ

י ה

ִ

נ

ַ

יא

ִ

ב

ֱ

ה; ה

ָ

צ

ּ

רו

ָ

ּ

נ

ָ

יך

ֶ

ר

ֲ

ח

ַ

א

ן,

ִ

י

ַּ

י

ִ

מ

ָ

יך

ֶ

ד

ֹ

ה ד

ָ

יר

ִּ

כ

ְ

ז

ַ

- נ

ְ

ך

ָּ

ה ב

ָ

ח

ְ

מ

ְ

ש

ִ

נ

ְ

ה ו

ָ

יל

ִ

ג

ָ

יו, נ

ָ

ר

ָ

ד

ֲ

ח

."ָ

ך

ּ

בו

ֵ

ה

ֲ

ים א

ִ

ר

ָ

יש

ֵ

מ

עניינו של הפסוק בעונג שהדוד מסב לרעותו

השחורה והנאווה בנשיקתו, אך הוא צופן בחובו

את קרבת השורש והצליל בין דודאים לדודים.

דוד הוא גם אהוב ובחיר לב. מי שהגיע לפרקו,

)יחזקאל ט"ז ח'(.

ֹ

ים לו

ִ

ד

ֹ

ו

ּ

ת ד

ֵ

ה ע

ָ

יע

ִּ

ג

ִ

ה

בהנחה כי לפנינו, אכן, סיפור על בן המביא

לאמו דודאים, על כל העשוי להשתמע מכך, יש

לברר מה הם מניעיו. ובהנחה שהדודאים, אכן,

היו ידועים בסגולות המיוחסות להם, ולכן גם

נקטפו וקשה היה למצאם, יש ערך מוסף למתנת

הבן, בין אם הביאה בתום לב, ובין אם היה בוגר

דיו להבין את משמעותה.

לא בכדי מתעכב הכתוב על זמן ההתרחשות,

ימי קציר חטים. בכך הוא מבטל במחי עונה את

האפשרות שהבן הביא לאמו זר פרחים. בימי קציר

חטים הדודאים כבר אינם פורחים, ודווקא פירו

תיהם בשלים. אם לאה היא שביקשה מבנה למצוא

ולהביא לה דודאים, הרי יש בכך כדי להפכו שותף

סמוי להשבת אביו אל חיקה; ושמא ביקש ראובן

צותה או

ַ

רבת אמו, לר

ִ

עצמו להשיג כך את ק

לנחמה על ששנואה היא?

סביר להניח כי שניהם פגועים מאוד מיעקב

דו.

ִ

וסובלים מיחס של דחייה או של התעלמות מצ

הכתוב אמנם סתם ולא פירש, אבל אחוות נפגעי

יעקב שכזאת מתקבלת על הדעת, למקרא הפסו

קים העוסקים באופי נישואי יעקב ללאה ובנסי

בות הולדת ראובן, שעוד קודם להן יעקב כבר בא

על שלוש נשים נוספות - זילפה, בלהה ורחל -

מה שמעצים את הפגיעה בלאה ודוחק אותה עוד

יותר לשוליים, ומה שעשוי להסביר, בין היתר,

בהמשך, את משכב ראובן עם בלהה לאחר מות

רחל. אבל אל נקדים את המאוחר.

ה

ָ

הו

ְ

א י

ְ

ר

ַּ

י

ַ

ת. ו

ֹ

רו

ֵ

ח

ֲ

ים א

ִ

נ

ָ

ע-ש

ַ

ב

ֶ

ד ש

ֹ

, עו

ֹ

ו

ּ

מ

ִ

ד ע

ֹ

ב

ֲ

ע

ַּ

י

ַ

ה"

ָ

ר

ָ

ק

ֲ

ל ע

ֵ

ח

ָ

ר

ְ

; ו

ּ

ה

ָ

מ

ְ

ח

ַ

ת-ר

ֶ

ח א

ַּ

ת

ְ

פ

ִּ

י

ַ

ה, ו

ָ

א

ֵ

ה ל

ָ

א

ּ

נו

ְ

י-ש

ִּ

כ

)בראשית, כ"ט, ל'-ל"א(.

ורק עכשיו, אחרי ארבע-עשרה שנות עקרות

של לאה, לפחות לפי פשוטו של מקרא, הינה הרה

ויולדת, זה אחר זה, את ארבעת בניה הראשונים,

ת.

ֶ

ד

ֶּ

ל

ִ

ד מ

ֹ

מ

ֲ

ע

ַּ

ת

ַ

ו

אפשר שראובן חש את כאב אמו השנואה וצר

לו מאוד עליה ועל עצמו. בראותו כי עמד רחמה

של אמו מלדת, הוא מביא לה דודאים, למען

תישא חן בעיני אביו ואולי אף תזכה לעוד פרי

בטן. ובכל זאת, יש לתמוה על חציית הקווים

הנרמזת בהתערבות כזו של בן ביחסי האישות

של הוריו.

Ìȯ˙Â ¯ÂÙÈÒ· Ú„ÈÓ‰ ȯÚÙ

ÆÁ¯ ÏÎÏ ı¯٠ÂÙÂÒ ÌÈÚ·

ͯÚ ‡ „·ÂÚ ‡Â‰˘ ¯˘Ù‡

¨Ì‰È˙Â¯Â„Ï ‰‡Ï ȇˆ‡ˆ ·¯˜·

„„ ˙Ï˘Â˘ ˙ÂÓ¯‡ ÈÏ˙Î ÔÈ·

55