פרשתניסים, דיני מיסים ומהשביניהם
עו"דטלכהנא*
ההפרטהלוותהבמענקלעובדים; האםהמענק
חייבבמס?
חברתבז"ן הוקמה כחברהממשלתית. במסגרתתהליך הפרטה, החברה
נמכרה לידיים פרטיות. העובדים חששו מפגיעה בזכויותיהם כתוצאה
ממכירה זו, ולאחר משא ומתן סוכם כי יקבלו פיצוי כספי חד-פעמי בדרך
של מענק, שחלקוֹ - ניתן בסכוםקבוע לכל עובד ועובדת, ללאקשר לנתוני
המשכורת והוותק של כל אחד ואחת, וחלקוֹ - כפונקציה של המשכורת.
רשותהמיסיםראתהבכלהמענקהכנסתעבודה, החייבתבמסעלפי שיעור
המסהשולי שלכלעובד ועובדת. העובדיםחלקו עלכך והגישו ערעורלבית
.
1
המשפטהמחוזי בחיפה
האםמענקהואהכנסהחייבתבמס?
בית המשפט המחוזי, מפי השופט סוקול, קיבל את טענת העובדים
וקבע, כי הפיצוי שקיבלו אינו הכנסה שוטפת, אלא - תמורה עבור מכירת
זכותהחייבתבמס רווחהון. ביתהמשפטהמחוזי מצא כי העילה לתשלום
המענקהייתהמימוש זכויותהעובדיםעל פי משפטהעבודהבישראל, קרי,
זכותם של העובדים להתנגד לביצוע מכירת בז"ן לידיים פרטיות. זכות זו,
לשיטתביתהמשפט, היא "נכס", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודתמסהכנסה.
בהתאם, ויתור על זכות זו הוא מכירה של נכס, והתמורה המתקבלת היא
רווחהון. רשותהמיסיםערערהלביתהמשפטהעליון, ולאחרונה ניתן פסק
הדין בערעור.
בית המשפט העליון החליט פה אחד, אך לא בדעה אחת, לקבל את
הערעור ולסווג את המענק שקיבלו עובדי בז"ן כהכנסת עבודה, לפי סעיף
הלנשיאהשופטת
ָ
2(2) לפקודה. דרך הילוכםשל ראשהרכב המותב, המשנ
נאור, ושל השופט פוגלמן, הייתה שונה מזו של בית המשפט המחוזי. דרך
זו שלביתהמשפטהמחוזי, אךהתוצאה
ְ
הילוכהּשלהשופטתחיותהייתהכּ
אליההגיעההייתההפוכה.
ברשימהזו אציג בקצרהאתהדעותהשונותואבקשלהצביעעלהקשיים
הנובעיםמהן.
הנחתמוצאלפיהכלתקבולשלעובדממעבידהוא
הכנסתעבודה
ה לנשיא, השופטת נאור, מציעה כלל לפיו - כל תשלום הניתן
ָ
המשנ
ממעביד לעובד במסגרת יחסי העבודה הוא הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2)
לפקודה, אלאאם נקבע אחרת בחוק. בלשונהּ, ההסדר הקבוע בסעיף 2(2)
לפקודה נהנה מ"עליונות" או "עדיפות" על הסדר רווח ההון הקבוע בפרק
ה' לפקודה. לשיטתה, בחינתהמהותועילתהתשלוםשמקבלעובדממעביד
עלולה לעורר קשיים ניכרים ולכן יש להניח מראש כי כל תשלום כאמור
הואהכנסתעבודה. הואיל ולאנקבעבחוקהסדרלגבי מענקי הפרטה, הכלל
נדרשתהגנהבחוקעלצנעתהמת
כנגד הטיעונים שעלו אז, ניתן למנות שורה של פרטים שמהווים חלק
ממרקם פרטיותו של אדם, אשר כל מי שחרד לפרטיותו ולו במעט, היה
בוודאי רוצהשלא יחשפו אףלאחרמותו. ביניהםניתן למנותאתכל אותם
פרסומים על אנשים מפורסמים, אשר מיד לאחר מותם מעלים את כל
הפרטיםעל המחלהממנהסבלו. כך, למשל, סבלהמשפחתהשל יפה ירקוני
ז"ל, או משפחתו של עו"ד שלוםאבן עזרא ז"ל, מי שהיהתובעההתאחדות
לכדורגל, שנלקחמאיתנו אךלאחרונה, בעודשהתקשרותכברמיהרהלעדכן
כי נפטר ממחלתהסרטן. כך גםארע עם פטירתה של עופרה חזה ז"ל, שם
ניכר היה כי בני משפחתהביקשו לכבד אתרצונה לפרטיות, שאותו הביעה
בבירור עוד בימי חייה.
למרות העדרה של הזכות לפרטיות לאחר הפטירה בחוק, היו מקרים
שבהם הכירו בתי משפט בקיומה של זכות כזו, ככל הנראה מתוך טעות.
כך, למשל, בהחלטהשל בית-המשפטהמחוזי בבאר-שבע, דחתההשופטת
צילה צפת בקשה שלא לפסול כראיה קלטת בה נראה המנוח מקיים יחסי
מין. השופטת נימקה כי: "הצגת הקלטת מהווה פגיעה בפרטיות המנוח
והאישה שאתו באופן חריף וקיצוני. פגיעה מעין זו בפרטיות גבר ואישה
הנמצאיםבמצב אינטימי, מהווהפגיעהבגרעין הקשהשל הזכותלפרטיות,
.
2
אין פגיעהקשהמזו ומעבר לכל מידהראויה"
את החשיבות בקיומה של חקיקה, שתבטיח הגנה על ענייניו הפרטיים
של אדם במותו, כמו בחייו, תיאר יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי
לממשלהבעתהדיוניםבתיקון מס' 9 לחוק: "השאלההעקרוניתהיא, האם
אנחנו כחברה סבוריםשבמותו של אדם, ובמות כל אחד מבני החברה, כל
הסודות, כל העניינים הכמוסים, העניינים האישיים שלו, עשויים להפוך
.
3
לנחלתהכלל. לי נדמהשהתשובהשלילית, שאין להשליםעםמצב כזה"
הפיתרון הנכון לסוגיההינו לתתלאדםלקבועבעצמו אתגורל פרטיותו
לפני מותו, אםבמסגרתצוואתו או בכל דרך אחרת, ממשכפי שהדבר עוגן
בהצעה הממשלתית. בהעדר קביעה כזו, צריכה משפחתו הקרובה להכריע
בסוגיה. כך לא יתנהל אדם בידיעה, שאם ילך חלילה לעולמו באמצע
השתלשלות עניינים מאוד אישית, יהפוך הדבר לנחלת הכלל, ממש רגע
אחרי מותו. דרוש כאן דברו של המחוקק, ויש לקוות שהכנסת הנוכחית
תיענהלאתגר שקודמותיהכשלו מלעמוד בו.
את הקשר שבין החיים למוות בעולם המשפט ביחס לזכות לפרטיות,
היטיבה לתאר השופטת אילה פרוקצ'יה באחת הפרשות שנדונו בפניה:
"כבודו של האדם החי נפגע כאשר לאמובטחת לו עוד בחייו, הגנה ראויה
על כבודו כאשר שוב הוא לא יהיה בין החיים. פגיעה בכבוד המת היא,
אפוא, פגיעה בכבודם של החיים, ובכך היא מהווה פגיעה בזכות חוקתית
.
4
הראויהלהגנהחוקתית"
*הכותבעומדבראשמשרדעורכי-דין העוסקבטכנולוגיהותקשורתומחברהספרים"ההגנה
עלהפרטיותבישראל", "נתוני תקשורתבישראל" ו-"תורתהמסר-בין דיוור ישירלספאם".
1 הצעתחוקהגנתהפרטיות (תיקון מס’ 9), התשס”ו-5002, ה”ח032 (5002.21.12), 032.
(פורסםב"נבו" -0102.01.8).
ה.ש.ט. נ' נ.ס.
2 רמש(מחוזי -ב”ש) 01-80-17635
3 פרוטוקול ישיבה מס’ 302 של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, הכנסת ה-71,
7002.5.92, בעמ’ 4.
Simon
נ'
חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י בע"מ
4 בג”ץ 50/25
(פורסםב"נבו"), בפסקה531.
ואח'
Wiesenthal CenterMuseumCorp
47
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
