בדלתיים פתוחות - לשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז חיפה | גליון מס' 50 אפריל-מאי 2014 - page 44

בני ערובה
חוקי העבודהרואיםבעובדי סיעודזרים
אוכלוסיהפגיעה, אולםבהיותםמטפלים
בחסרי ישעסיעודייםבידםהיכולת,
בנקיטתצעדיםחדצדדייםמצידם, לפגוע
במעסיקיהםלאפחות
ש
וו בנפשכם מצב שבו הנכם נזקקים
לעובד או עובדת שיסייע לבנכם/
בתכם/אמכם או אביכם בטיפול
יומיומי לאורך כל שעות היממה.
מכיוון שקשה למצוא מטפלים
ישראליםשיסכימו להתחייב למספר
שעות כה רב, הפתרון (שאינו קל בעליל), הוא לשכור את
שירותיו של מטפל/ת זר/ה. במצב זה, נתקלים ישראליםמדי
יוםביומו, ולמותרלציין שעליהםלעבורמסלולמפרךעלמנת
להוכיח שהנם זכאים לעובד כזה וגם לאחר קבלת ההיתר,
חליםעליהםכלליםרבים.
ההחלטה להסתמך על מטפל זר מלווה בקשיים לא
פשוטים. ראשית, הכנסת אדם זר לחלוטין לביתך-מבצרך,
מבלי שתדע דבר עליו, אורחותיו, מנהגיו, אישיותו, תרבותו
ועוד, כרוכה "בשינוי תפיסה" מהותי. מיותר לציין, כי עליך
להפקיד בידיו את היקר לך מכל, כשברוב המקרים מדובר
באדם חסר ישע, שלרוב אינו מתפקד, מדבר או מתקשר.
שנית, חברות כוח האדם מספקות מידע שולי ולא מעמיק
אודות המועמדים. בדרך כלל, המידע מתמצה בתמונות של
המועמד/ת, שמו/ה, ארץ מוצאו/ה, מצבו/ה המשפחתי, ואם
יש ניסיון קודם או מקצוע הרלוונטי לסיעוד. מתוך "מאגר"
דל זה, עלהמעסיקלבחוראתהמטפל/תהמתאים/הלו. מחד
גיסא הינכם מעוניינים במטפל הטוב ביותר עבור יקירכם,
ומאידך גיסאבשכירתשירותיו של מטפל זר, הינכםמכניסים
ארצהמהגר/ת(עבודה) ומעניקיםלו/האשרתשהייהועבודה.
ההגדרותהיבשות
מספר אשרות שהייה והעסקה, הניתנות באופן רשמי
למהגרי עבודהעל ידי המדינה, משתנהמשנהלשנה, בהתאם
לצורכי המדינה. אשרות אלה תקפות לתקופה מוגבלת והן
ניתנותבהתאםלחוקהכניסהלישראל, התשי"ב-2591 וסעיף
53א לחוק שירות התעסוקה. עובד זר מוגדר בחוק עובדים
זרים כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה". ההגדרה
מורכבתמשני יסודות: היותו של האדם "זר", והיותו "עובד"
- כלומר, אדם המבצע עבודה כלשהי בישראל, להבדיל
מאדם המבקר בארץ שלא למטרת עבודה. עובד זר זקוק
להיתר עבודה ואשרת עבודה מתאימה המוטבעת בדרכונו.
בתי הדין לעבודה פתחו את שעריהם בפני תביעות של
עובדים זרים כנגד מעסיקים שהלינו שכרם ופגעו בזכויות
היסוד שלהם כעובדים. בחלק מן התביעות מוצאים את
המעסיקים אשמים בכל העבירות ובחלקן הן מזוכים מכל
מאשמה. דוגמאות ופסקי דין ישבשפע.
עו"ד יעלשפר
הרישיון לעבוד ולהתגורר בישראל מותנה בכך שהעובד
יועסק אך ורק אצל המעסיק שהזמין אותו. בשל כך מוטבע
שמו של המעסיק בדרכון של העובד, והוא אינו יכול לשמור
על מעמדו החוקי מבלי לעבוד אצל אותו מעביד, וכן אינו
רשאי לעבוד בעבודה נוספת. אם יפר את התנאים יישלל
מעמדו החוקי, והוא יידרש לעזוב את הארץ. אם לא יעשה
כן, ייעצר ויגורש.
הסדר "נישואיםקתוליים"
שניתן
קו לעובד נגד ממשלת ישראל
בבג"ץ 20/2454
ב-03 במרץ 6002, נפסקכי ההסדר אינו חוקי, וכי אין לקשור
בין חוקיות שהיית העובד בישראל, לבין עבודתו אצל
המעסיק שהזמינו. נקבע שההסדר פוגע בזכויות יסוד של
העובד - בחופש הבחירה עם מי להתקשר בחוזה עבודה,
בפגיעה באפשרותו לשאת ולתת על תנאי עבודתו,
משכורתו, וזכויותיו. ביקורתו של השופט אדמונד לוי
על ההסדר הייתה חריפה, ובין היתר כינה אותו "מעין
עבדות בגרסה מודרנית" בחסות המדינה. למדינה
ניתנה ארכה בת שישה חודשים לגיבוש הסדר חדש.
ב"זכותון לעובד הזר", שפרסם משרד הכלכלה, נאמר כי
"בהתאם לנוהלי משרד הפנים, עובד המבקש לעזוב או
להחליף מעסיק אינו זקוק להסכמת מעסיקו הראשוני, אך
עליו לדווח על כך לרשויות. "עם זאת," מבהיר הזכותון,
"לאחרהגעתו לישראל, לאיותרלעובדלעבורלעבודבמקצוע
שונה מזה שהותר לו לעבוד בו מלכתחילה. כך, למשל, עובד
המגיע לישראל לצורך מתן טיפול סיעודי, או עובד שהגיע
כטבח אתני, לא יקבל רשות להחליף מעסיקים לצורך ביצוע
עבודהבבניין או בתעשייה, ולהפך".
באוגוסט 8002, כשנתיים וחצי לאחר שניתן פסק-הדין
בעניין הסדר הכבילה, פנו ארגוני זכויות אדם לבית המשפט
העליון בבקשהלקבועשהמדינהמבזהאתבית-המשפטבכך
שהיאמפרהאתהוראותפסקהדין‏. בנובמבראותהשנה, כתב
השופטלוי כי המדינהביזתהאתפסקהדין שלבג"ץבכךשלא
טרחה לבטל את הכבילה - "חרף חלוף השנים טרם מילאו
המשיביםאחר פסק דינו של ביתמשפט זה, ונדמה כי מיותר
להדגיש את חומרתו של עניין זה, ובעיקר את המסר שהוא
משגר לבעלי דין ש"ייחוסם" פחות מזה של המשיבים". עוד
נאמרכי "אנו רואיםבחומרהמחדל זהעמו לאנוכללהשלים,
במיוחד נוכח טענתם של העותרים כי הסדרי הכבילה
מוסיפים להתקיים, ועובדים זרים מוכרזים כשוהים בלתי
חוקיים ונכלאיםרקמשוםשהחליטו לעזובאתמעסיקם".‏
מי פההחלש?
מספר ארגונים לא ממשלתיים העוסקים בזכויות אדם
פעילים גם למען זכויותיהם של מהגרי העבודה: "האגודה
לזכויות האזרח בישראל", "קו לעובד", "רופאים לזכויות
אדם". כמו כן, פועל "מוקד סיוע לעובדים זרים", שהוקם
למטרה הספציפית של סיוע למהגרי עבודה בסכנת מעצר
וגירוש‏. עירייתתל אביבמפעילה ומממנתאתארגון מסיל"ה
המספק למהגרי העבודה בתחומה שירותי חינוך, בריאות,
הנזקקים
הפכו לתלויים
בעובדים,
כשהעובדים
יכוליםבכלרגע
נתון לנטוש
אותםכאוות
נפשם, ללאכל
הסבר
44
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
1,45,46,47,48,49,50,51 34,35,36,37,38,39,40,41,42,43,...52
Powered by FlippingBook