מ
ידי שנה מצטרפים ל”מיצבור” הענק
של עורכי הדין בישראל אלפי עורכי
דין חדשים, שסיימו את לימודיהם
באוניברסיטאותובעיקרבמכללותהרבות.
מאז “התקלה” שאיפשרה את הקמת
המכללות למשפטים, בצד הפקולטות
למשפטים באוניברסיטאות, מצהירים מתמודדים בבחירות
לראשות לשכתעורכי הדין כי יעשו הכול ובדרכיםחדשניות
למיגור התופעה, הגורמת נזק אדיר למקצוע. ואולם, במבחן
התוצאה, הםהצליחו רקבדבראחד-להיבחר למשרההרמה
עליהנלחמו בעוז ללאהשפעהעלמיגורהתופעה. נראהכי כך
יהא גם יהיה במערכת הבחירות הקרבה ובאה ואנו צועדים
בבטחה ובעינייםפקוחותלעבר התהום.
בכל שיחבין עורכי הדין הוותיקיםלבין עצמם ובינםלבין
שופטים המביעים את דעתם “שלא לציטוט”, קובלים כולם
עלהרמההמקצועיתהירודהשלחלקלאמבוטלמעורכי הדין
החדשים, שהםתולדתפסהיצור של המכללותב-02 השנים
האחרונות (אףשישביניהםגםמוכשרים).
הסיבותלכך ידועותלכול.
כשמובטלפותחעסק
פועל יוצאמהזרםהבלתי נלאהלשוקהעבודההמוצףהוא
שעורכי הדין החדשים נאלצים לפתוח משרדים כעצמאים,
בשל העדר מקומות עבודה הולמים במשרדים קיימים.
התוצאההרתאסון מבחינתהשירותהמקצועי הניתן לציבור
והדבר דומה לאדם שלוקח על עצמו לבצע ניתוח כירורגי
מורכב בחולה, מבלי שעבר התמחות בתחום. קשיי הפרנסה
ומציאת עבודה גורמים במספר רב של מקרים לעבירות
אתיות, שהחמורה בהן היא שליחת יד בכספי פיקדונות של
לקוחות, ומספרעורכי הדין המושעהו/או המורחקמהמקצוע
גדל במימדיםמפלצתיים, שלא ידענוםבעבר הרחוק.
ידוע הואשבסינגפור וביפן מספר עורכי הדין קטן ביותר
והסיבהלכך הינהשהממשלהבאותן מדינותבוחנתאתצרכי
השוק בכל מקצוע ומקצוע והיא זו שקובעת כמה סטודנטים
יתקבלו באוניברסיטאותללימודי כל מקצוע נדרש.
כך מתקבלים ללימודים הטובים ביותר וכתוצאה מכך,
לאחר שיצאו לשוק העבודה, הם יתנו שירות ברמה הגבוהה
ביותר לציבור ולא יקלעו לקשיי פרנסה ולביזוי המקצוע.
תפקיד כל ממשלה הוא לדאוג שהציבור יקבל שירות
מקצועי מעולה בכל תחום וכן לשמור על כבוד כל מקצוע
והעוסקיםבו.
לימודמשפטיםאינו התמחותבמקצוע
לאכל אחדחייבלהיותעו”ד, רופאאו מהנדס. אין פירוש
הדבר שיש למנוע מכל אדם שחפץ בכך ללמוד משפטים
שיאפשר לו לעבוד בכל עבודהאחרת, כפי
B
.
A
ולקבל תואר
במדעי המדינה, למשל, מוצאתעסוקהשכל קשר
B
.
A
שבוגר
בינהלתואר שלו מקרי בהחלט.
כשסיימתי את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית
בירושלים ב-1791 סיימו איתי כ-021 תלמידים, שכעבור
עו”דאריה
אבריאל
להבחין בין ליטגטוריםלעורכי דין
משרדיים
התמחות של שנתיים הוסמכו כעורכי דין. בכל הארץ קיבלו
באותה שנה הסמכה כ- 003 איש. מספר רישיון עורך הדין
שלי היה 8366, קרי, מקום המדינה ועד ל-2791 קיבלו לא
יותר מ-836,6 אישרישיון לשמשכעורכי דין. כיוםלהערכתי
אנו מתקרבים ל-000,07 איש המורשים לשמש כעורכי דין
והזרםהאדיר נמשך.
תנאי המשק וצרכיו והדאגה למתן השירות הטוב ביותר
לציבור הם שצריכים להכתיב את המסגרת ומספר בעלי
המקצועשיצאו מידי שנהלשוקהעבודהבתחומיםהחשובים
השונים. חוקיסוד: חופשהעיסוקלאעומדבסתירהלכך, שכן
גם לחופש העיסוק יש לשים סייגים במקום שעודף החופש
פוגעבערכיםחשובים ומוגניםשפורטו לעיל, החוסיםגםהם
תחתהמטריההרחבהשל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לאמץאתהשיטההבריטית
האםאין זו פגיעה עצומה בכבודו של אדם, שקיבל תואר
עורך דין והוא אינו מצליח במשך שנים להשתלב בשוק
העבודה או נאלץ לעבוד בתנאי שכר מחפירים? האם על
כבודו וקניינו של הציבור לאאמוריםלהגן עורכי הדין כשהם
מיומנים ומקצועניםלעילא ולעילא?
למולהטענהשהצפתשוקהעבודהתוזילאתעלותהשירות
המשפטי לציבור ותנגישאותו, עומד הצורך שהשירותשינתן
יהיהמקצועי ואמין, שכן מדוברבדיני נפשותונכון להיוםאנו
רואיםכיצד טיבהשירותלציבור נפגעקשות.
אימוץ השיטה הבריטית, המסווגת את עורכי הדין
לקטגוריות של ליטיגטורים המורשים לייצג בבתי המשפט
ולעורכי הדין שעוסקים
רק בעריכת מסמכים
וחוזים למיניהם, עשוי
לצמצם את הצפת השוק
ובו בזמן להעלות את
רמתו של המקצוע, שכן
כיום עו”ד רשאי לעשות
ולעסוק בכל, קרי גם
בתחומים בהם הוא
לא מתמצא והתוצאה
הישירה היא - פגיעה
בציבור!
אם נבחרי הלשכה,
והרשות
המחוקקים
המבצעתלאיהיו אמיצים
מספיק לעשות מעשה
ברוחהאמורלעיל, שיהיה
קשה ולא פופולארי, אנו
נצעד בדרך הבטוחה
לקטסטרופה במקצוע
וחבל שכך.
Shutterstock.com
43
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
