זוהי קריאהמנומקתלהקמתמרשםחייבים
שיכבדאתהשימושבהמחאותחיובים, שהן
כהחיוניותלפעילותהשוק. הקמתמרשם
כזה, בדומהלמרשםמשכונותאו הערת
אזהרה, היאהליךפשוטולא יקר, ותוצאתו
תקטין אתהאפשרויותלאי-וודאותבשימוש
בהמחאותחיובים.
א
ולי לכבוד גיליון היובל, תצא מכאן
הבשורה ואזנו של המחוקק תקשיב
ותרתוםאתהטכנולוגיהלטובתהמשפט.
בעידן בו ניתן לרשום באמצעות
חתימה אלקטרונית כל מסמך אשר ראוי
כי צדדי ג' שוניםיהיו חשופיםלו, או יוכלו
לעיין בו על מנתלמנועעיסקאותסותרות ומעשי נוכלות, צו
השעההואלהורותבחוקעל הקמתמרשםלרישוםהמחאות
חיובים, ממש כפי שקיים מרשם מקרקעין, מרשם חברות
ועוד מרשמיםרבים נוספים.
כיום, אין חובת רישום
של המחאת חיובים במרשם
כלשהו וסעיף 4 לחוק המחאת
חיובים, תשכ"ט-9691 קובע
את הסטנדרט המחייב: "המחה
הנושה זכות לאחד וחזר והמחה
אותה לאחר, הזכות היא של
הראשון; אולם אם הודיעו
לחייב על ההמחאה השנייה לפני
שהודיעו לו על הראשונה, הזכות
היאשל השני".
חובהלהשכין סדר
סעיף 21 לחוק המיטלטלין,
תשל"א-1791 שכותרתו
עסקאות נוגדות, קובע:
"התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת
במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו
אתהזכותחזר והתחייב עםאדםאחר בהקניה נוגדת, זכותו
של הראשון עדיפה, אך אםהשני התקשר בעסקה וקיבל את
המיטלטלין או אתהזכותבתוםלבובתמורה-זכותו עדיפה."
בסעיף31 לחוק זהמחיליםאתהחוק גםלגבי זכויות.
מבולבלים? גם אני. דווקא יוזמי הצעת חוק דיני ממונות
ניסו לעשותמעטסדר.
בדברי ההסבר לחוק נכתב, בין השאר, כי הצעת החוק
שואפת ליצור התאמה בין תחומים שונים בחקיקה, מקום
שבו ההתאמה נעדרת כיום. כך, למשל, חסרה כיום התאמה
בין ההסדריםבתחוםתחרותהזכויותביחס לזכויותבנכסים
- ההסדר שבסעיף 4 לחוק המחאת חיובים אינו תואם את
ההסדר שבסעיף 21 לחוק המיטלטלין, וההסדר שבסעיף
41 לחוק הנאמנות אינו תואם את ההסדר שבסעיף 9 לחוק
המקרקעין ובסעיף21 לחוקהמיטלטלין.
אולם, הצעת החוק מייצרת מעין תקנתשוק, שהיא יציר
כלאייםשל זו הקיימתבסעיף01לחוקהמקרקעין, זו הקיימת
בסעיף 21 לחוק המיטלטלין וזו הקיימת בסעיף 43 לחוק
המכר ואינהפותרתמהותיתאת נושאהעסקאותהנוגדות:
בהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-1102, שאמורה
להיות חדשנית, פורצת דרך וקשובה ליכולות הטכנולוגיות
הקיימות, נכתב בסעיף 805 (א) (2): "בהמחאת זכות על
פי חיוב - אם הנמחה רכש את הזכות בתום לב ובתמורה,
והממחהאו הנמחההודיעו לחייבעלההמחאההאמורהלפני
שהודיעו לו על ההמחאה הקודמת או על עיקול קודם, לפי
העניין".
כמו הערתאזהרה ורישוםמשכון
בכדי לפתור את חוסר הבהירות ובכדי להכניס ודאות
לכל המוסד החשוב הקרוי המחאתחיובים, היה ראוי להקים
מרשםבו בכל פעםשצד רוצהלהמחות זכותאו חיוב לצד ג',
ההמחאה תהא תקפה כלפי צדדים שלישיים רק אם נרשמה
במרשם המחאות החיובים, אשר את הקמתו אני מבקש.
בדיוק כמו הערת אזהרה במקרקעין וכמו רישום משכון
בכל הנוגע לשיעבוד מיטלטלין. ככל שמסכימים אנחנו כי
לא אמור להיות שוני מהותי בתרופה ובמניעה של עסקאות
נוגדות במקרקעין, במיטלטלין ובזכויות, מתחזקת דעתי
בצורך בהקמתמרשםלרישוםהמחאותחיובים.
הקמת מרשם זה אינה כרוכה בממון רב, ניהולו פשוט
כמו גם הרישום המידי באמצעות האינטרנט ואף באמצעות
מכשיר סלולארי, מרשם שכזה יקנה ודאות מירבית לכל
מי שמתעתד לקבל או להעביר המחאת חיוב ויאיץ את
השימוש במוסד המחאות חיובים, שהינו מוסד חשוב מאין
כמותו לקיומו של שוקמסחרי דינמי, הוגן ובעל מגננותכלפי
השותפיםלו.
כל שנדרש הינו לבקש מיוזמי הצעת חוק דיני ממונות,
להכניסתיקון להצעהבדמותהקמתמרשם זה.
דרוש: מאגר רישוםהמחאות
חיובים
עו"דשימי קדוש
Shutterstock.com
36
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
