מאת: עו"דדן חי
מותו של ראש הממשלה ה-11, אריאל שרון ולפניו - פטירתו של
הזמר אריק איינשטיין, כמו מותםשל אחריםמעוררי עניין ציבורי, מעלים
בתקשורתשללסיפוריםופרטי מידעאישייםרבים, שאילו היההאדםעדיין
בחיים, לאהיו יכולים להתפרסםבשל החדירהאל מרקםפרטיותו. פרסום
חלק נכבד מהמידעהאישי, אילו נעשהבחייו של מושאהמידעהמנוח, היה
מקיםלו עילתתביעהבגין פגיעהבפרטיותו -בין אםבשל הבטחהלשמור
דברכזהאו אחרבסוד, או על-פי המקריםהקבועיםבחוקככאלו שפרסומם
מהווהפגיעהבפרטיות, אףבמקרהשל אישיותציבורית.
משפחתו הקרובה של המנוח הייתה שמחה, יש להניח, אם הפרסום
הפוגעני היה נמנע. אלא שגם אם הייתה המשפחה מנסה לעצור את
הפרסום, הדבר לא היה מסתייע בידיה, מאחר שבישראל, פרטיותו של
אדם - מתה עם האדם עצמו. כך יכולים כלי התקשורת לעסוק באותם
עניינים באין מפריע, ואיש הישר בעיניו יעשה. זאת, בשונה מחוק איסור
לשון הרע, למשל, המאפשר פרסום דומה בצמצום רב; כך, הוראת סעיף
5 לחוק איסור לשון הרע מאפשרתהגשת כתב-אישום בגין לשון הרע על
אדםשפורסמה אחרי מותו, על-פי בקשת קרוב משפחה מקרבה ראשונה.
בחוק הגנתהפרטיות, ההתייחסותהיחידה היא לפגיעה בפרטיותשארעה
טרם מותו של אדם. סעיף 52 לחוק זה מסדיר את שאלת ניהול ההליכים
בקשרלפגיעהבפרטיותו שלאדםטרםמותו, על-ידי קרוביו שלאותו אדם,
בין אםהנפטרהחלבעצמו בהליךהתביעהלפני פטירתו ובין אםלאו. החוק
מגביל אתהקרובים בזמן, ומאפשר להם להתחיל בהליך, או להמשיך הליך
קיים, רק במשך שישה חודשיםממועד הפטירה, ובלבד שבמקרה של הליך
חדש-הפטירהארעהלא יותר משישהחודשיםממועד הפרסוםהפוגעני.
ניסיונותלהגן בחוקעלהפרטיותלאחרהמוות
הכנסתהקודמת, הכנסתה-81, דנהבשאלהמה יוותרמהזכותלפרטיות
לאחרפטירתו שלאדם, אךבעקבותהדיון הזהשונהחוקהגנתהפרטיותרק
ביחס לפרסוםתמונתו של אדםשנהרג, אםצולמה במקוםאירוע הפגיעה,
בזמן הפגיעה או בסמוך לאחריה. השאלה, אם ראוי שהזכות לפרטיותשל
אדם במהלך חייו תמשיך לחול גם לאחר פטירתו, נותרה עדיין ללאמענה
בחקיקה.
אין ספק שמדובר בשאלה נכבדה שיש לה היבטים רבים. ראשית,
במישור הסמנטי: שהרי כיצד ניתן לדון בפרטיותו של אדם שאינו בין
החיים? שנית, מעברלסמנטיקה, השאלההאמיתיתהינהאםאותםערכים,
שהמחוקקטרחכל-כךלהגן עליהםבשםזכותהאדםלפרטיות, אכן צריכים
להפוך לנחלתהכלל מיד עםפטירתו של אדם? האםמידעאישי ופרטי כל-
כך, כמו הרגלי המין של אדם, נושאשתמיד מוצאאתדרכו לתקשורתבכל
אותםמקרי רצחעל רקעמיני, צריך ביוםאחד להפוך לנחלתהכלל?
בעבר עמדה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתיתשביקשה לעסוק
בסוגיה. הבסיס להצעה שגובשה בנושא, היה דיון שנערך קודם להצעה
בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בעת שחוקק חוק חופש המידע.
באותו דיון נדרשה הוועדה לשאלה מה יהא דינו של מידע שנוגע לענייניו
הפרטיים של אדם שנפטר. בעקבות הדיון הוסף לסעיף 9(ב) לחוק חופש
המידעסייג, לפיו ישלרשותציבוריתזכותלאלמסורמידע, אםהדברנעשה
לשםהגנהעל צנעתחייו של אדםשנפטר.
הצעת חוק ממשלתית שעסקה בסוגיה ואף עברה בקריאה ראשונה
בכנסת ה-61, ניסתה להכיר בכך שאותם נושאים שהיו מושא לפרטיותו
של אדם בחייו, יישארו נחלת יורשיו. על הצעה זו התקבלה החלטה על
רציפותבכנסתה-71, אךבדיון שנערךבוועדתחוקהחוקומשפט, בראשות
פרופ' מנחם בן-ששון, הוחלט לפצל את נושא פרטיות הנפטר מהצעת
החוק שהובילה את תיקון מס' 9 בחוק, ולהחזיר את הנושא לעיון מחדש
במשרד המשפטים. בסופו שלדבר, לאקודםהדיון בנושא, והוא נזנח. ניתן
להסיקמכך הסדר שלילי, היותשהמחוקק בחר שלא להגן על זכותכזו. לא
צלחהניסיון להחיותאתההצעה, במסגרתתיקון מס' 11 לחוק, אשר עסק
באיסורפרסוםצילוםתמונתנפגעאו גופתאדם. עםזאת, המבנהשלסעיף
2אלחוק, העוסקבאיסורפרסוםתמונתנפטר, דומהלהצעהשנדונהבעניין
פרטיות נפטר במסגרת תיקון מס' 9 לחוק, כדי להכין בסיס לאפשרות
שחקיקההמגנהעלפרטיותנפטראכן תתקבללבסוף ומתוךרצון כי הסעיף
החדשיוכל להשתלבבחקיקהכזו.
כבודהמת
בנוסחההצעהשנגנזה, ביקשו מנסחיה לקבוע בחוק כי "רואים כפגיעה
בפרטיות גם פגיעה בפרטיותו של אדם שנעשתה לאחר מותו". מכלל זה
הוצע להחריג כמה מקרים: אם חלפו 02 שנה ממועד הפטירה; אם האדם
הסכים בחייו לפגיעה; אם אדם סביר היה מסכים לפגיעה; במקרה של
מסירתמידע לבן משפחתו של אדם, על-פי בקשתו ולא לשם פרסום; אם
התקבלה הסכמה מאת נציג שהנפטר קבע לפני מותו או נציג שנקבע על-
ידי בית-משפט לענייני משפחה, ובאין קביעה לגבי נציג כזה על-ידי קרוב
משפחה, הראשון מבין אלו: בן זוגו, כל ילדיו, הוריו, כל אחיו. הנציג, או
בהעדרו קרוב המשפחה, הם גם אלו שניתנה להם בהצעה הזכות להגיש
תובענהבגין פגיעהבפרטיותו של הנפטר.
הנימוק המרכזי בהצעה היה הרצון להתאים את החוק להוראות חוק
יסוד: כבוד אדם וחירותו, במיוחד לאור קביעות שניתנו על-ידי בית-
המשפט העליון, לפיהן כבוד האדם כולל גם את כבוד המת. מכאן נומק
בהצעה כי "עלה הצורך להתאים במפורש את חוק הגנת הפרטיות לרוח
חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו, כפי שהתפרש בפסיקה, ולהגן על פגיעה
.
1
בפרטיותו של נפטר מקוםשבו הואלאהסכיםלפגיעהבעודו בחייו"
ברם, כשהגיעההצעתהחוקלועדתחוקהחוק ומשפטשל הכנסת, ביוני
7002, נתקלהההצעהבהתנגדות. עיקר ההתנגדותבקרב חברי הוועדה נבע
מעמדתם, כי אין זה מתיישב עם ההיגיון להקנות זכות לפרטיות לאדם
שאינו בחיים. בתוך כך אוזכרו היבטים של ההגנה על הפרטיות, שאינם
תואמים זכותשל אדםשאינו בן החיים ואשר נכללו בהצעה, כגון האיסור
לבצעמעקבמטריד אחרי אדם. מאז נותרההשאלה יתומה.
בעריכת
עו"ד יהודיתקורן
הפרטיותהאבודהלאחרהמוות
46
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
