29 / 94
עט
השדה
29
דעו למה הם זקוקים? ואיך
ֵ
היום אני יודעת למה התכוונת, איך ישתפו פעולה אם לא י
ישתפו פעולה אם אין לנו עזרה להציע להם כדי שיצליחו? (מרים).
נותר מספר מצומצם של מורים שלא היו שותפים להצלחות החדשות עם התלמידים,
אם כי הכירו בשינויים שהתחוללו איתם מדי שנה. קצתם אף עזבו את בית הספר במהלך
ההתערבות, בשל הלחצים הרבים שהופעלו עליהם לשנות את גישתם לתלמידיהם.
אין לי זמן לבזבז על כל תלמיד. למה זה מביא? הם הרי לא מוכנים להישמע לדרישות שלי
[...] כמה תלמידים שיושבים פה באים ממשפחות שלא ניתן בכלל לתקשר איתן [...] אז
מה מצפים ממני, שאשנה את העולם [...]? זה לא בשבילי (דבורה).
כשאני עושה בחינה לתלמידים, אני יודעת בדיוק מה כל תלמיד יודע. הציון מייצג את
התלמיד, מה שיש בו משתקף בציונים [...] מהציון של התלמיד אני יודעת על היכולות שלו
[...] כל השאר זה שטויות [...] אין כל הוכחה שהוא יודע עד שלא רואים את זה משתקף
בידע שלו. אני לא נביא ולא פסיכולוג, אני מודדת רק מה שהוא עושה אצלי ולא אצל
המורים האחרים. זה לא אחראי למדוד את מה שלא משתקף בעשייה הלימודית שלו. כל
התלמידים שווים בעיניי. אין לתת לאחד להתרווח ולשני לעמול קשה. כולם צריכים לקבל
ה ביניהם, אז יהיה שמח בכיתה.
ֶ
אותו יחס. גם ככה הם מתלוננים זה על זה. אם אפל
העונשים זהים לכולם. אצלי יש מסגרת ברורה של שכר ועונש... (אן).
באחת מקבוצות המיקוד, לקראת מיסוד הישגי ההתערבות, נשאלה השאלה: “מי הם המורים
המתקשים לעבוד עם תלמידים בעלי מחסומי למידה והשתלבות?” השאלה נענתה כך:
המורים המצהירים שאין להם כל עניין בבעיות הפרטיות של תלמידיהם פשוט אינם
מתאימים לעבוד עם תלמידים בסיכון. מורים המצדדים אך ורק בכל מה שאינטלקטואלי
ומבטלים את כל מה שמצלצל אישי צריכים להיות בעלי יושר פנימי ולהסיק את המסקנה
המתבקשת: שבית ספר זה אינו בשבילם. וישנם כאלה [...] חלקם באמת מחליטים לעזוב
[...] גם מורים שמודדים את התלמידים אך ורק לפי ציונים ולפי בחנים, ושמבחינתם
התעניינות אישית היא בגדר בזבוז זמן, אינם מתאימים (מרים).
מורים הנצמדים למה שמערכת החינוך מגדירה כמורשת התרבות הלגיטימית והראויה.
חשיבה זו מבטלת כל יוזמה ומחשבה עצמאית של המורה. במשך הזמן המורה מאבד
כל יכולת להיות קשוב לעצמו ולתובנות הפרטיות שלו. זה גם מקור השחיקה של מורה
שההוראה מפסיקה לספק לו רגעי הנאה וסיפוק המתקבלים מעצם ההגשמה והעשייה
היצירתיות, העוזרות להתגבר על המגבלות האנושיות (נירית).
מורה הסוגר את “ברז” הנתינה והקבלה הקשורים באנושיותו ובאישיותו והחושב
שבתפקידו כמורה עליו להיות נקי מכל היבט אישי ואנושי, וזאת כדי שיוכל לממש את
האידאל של העברת המורשת והתרבות מדור לדור, בוחר לצמצם בעצם את אחד
מקורות הידע הבלעדיים לקידום תלמידים לא משתלבים (סיריל).