Background Image
Next Page  63 / 122 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 63 / 122 Previous Page
Page Background

כה מעטים הם הקוראים

המסוגלים לצלוח אותו בעיני

ים יבשות. שנית, זהו טקסט

המקיים תדיר מתח עדין בין

המוצהר לסמוי, אותו מתח

מפרה שבין החובה להעמיד את

הסיפור לשירות המסר הדתי

דידקטי, לבין הצורך היוצר

לחשוף את מורכבות הנפש

האנושית. כך מתעורר בעולם היצירה, מבעד

למעטה החיצוני של הטקסט, מערך שלם של חייו

הכמוסים, והוא נושם ובועט ואומר דרשני.

מייחודו של הנאום הזה, שהוא הדיבור הארוך

ביותר בבראשית, אי אפשר להתעלם. הרשו לי

להזכיר שניים מן הבולטים שבמאפייניו, האחד

ברמת המיקרו-טקסט, כלומר, הסטרוקטורה שלו

והמרכיבים הבונים אותו, ומהם אעמוד בעיקר על

יסוד החזרתיות. השני ברמת המקרו-טקסט,

וכוונתי להתכתבות שלו עם תכנים מוקדמים

ומאוחרים ולהשתלבותו במערך-על אנלוגי בין

דמויות ובין מצבים.

נתחיל ב"מיקרו": חזרתיות כל-כך אינטנסיבית

בנאום הישרדות של מך מול רם חורגת בעליל מן

הנוסחאות הקבועות המקובלות במעמד כזה, וראו

מעמדים דומים במגילת אסתר. היא גם חורגת

באורח קיצוני מן הפונקציה האינפורמטיבית של

הנאום, שאת תכניו אפשר היה להעביר בשלושה

משפטים קצרים, כמו: “אבינו כבר איבד בן

מאותה אישה אהובה. אם יקרה משהו לנותר, בן

זקוניו, הוא ימות מצער. ייקח נא אדוני אותי לו

לעבד תחתיו". הדעת נותנת שיש לקצוב נאום

כזה בזמן, משום שבכל רגע יכול השליט לקוץ

ממנו ומן הנושא אותו, ואז ירד הכול לטמיון. את

שר המשקים כבר קיצצו בראש, כזכור.

החזרתיות מעידה אם כן, בראש ובראשונה, על

אומץ לב. יהודה הולך כאן על כל הקופה: או הכול

או לא כלום. הוא מבין כנראה שעל-מנת להעצים

את הסיכוי הקלוש שאותו צפנת פענח ייעתר לו,

עליו להגביר את הסיכון. יתר על כן, אם לשפוט

לפי מבחן התוצאה, זו מעידה גם על כושר רטורי

וגם על קריאה נכונה של נפש המאזין.

שבע פעמים מופיעה המילה "אדוני" בנאום,

והמילים "עבדך" או "עבדיך" 31 פעם. ראוי לציין

היררכיה אדון-עבד יש לא רק משום התגש

ַּ

כי ב

מות חלומות יוסף שרמזו לה, כי אם גם התממשות

עקיפה של ברכת הבכורה שבירך סבא יצחק את

אבא יעקב )בראשית כ"ז, כ"ט(: "הווה גביר לאחיך

וישתחוו לך בני אמך", והיטב זכורה תגובת יצחק,

שבה הוא מקדם את פני עשיו בשובו לקבל את

הברכה )בראשית כ"ז,ל"ה-ל"ז(: "בא אחיך במרמה

... הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו

ָ

ך

ֶ

ת

ָ

כ

ְ

ר

ִּ

וייקח ב

נתתי לו לעבדים". כמו יוסף, גם יעקב היה שנוא

יו בשל העדפה הורית ובשל חתירה תחתיו

ִ

על אח

)כ"ז, מ"א(: "וישטום עשיו את יעקב", וגם הוא

עמד בסכנת הכחדה בשל כך )שם, מ"ב(: "יקרבו

ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי".

‡Ï ÌÚÙ Û‡ ÂÓˆÚ ÔÈÓÈ·

Ôȇ ÏÂÎÈ·Î ¨ÂÓ˘· ԇΠ¯ÎÊÂÓ

Ï˘ ‰Èˆ˜ÂÙ ‡Ï‡ ÂÓÂȘ ÏÎ

¯„Úȉ ÆÌȯÁ‡ Ï˘ ÌÓÂȘ

˙‡ Ì˙Ò‰ ÔÓ ÌȈÚÓ Ì˘‰

ÛÒÂÈ ÏÚ È˘‚¯‰ ˘ه‰

63